הרכב מנצ'סטר יונייטד:
דה חאה
רפאל, אוונס, פרדיננד, אברה
ולנסיה, קאריק, גיגס, יאנג
וולבק, רוני
ספסל: אמוס, פאביו, פארק, ברבאטוב, פוגבה, הרננדז, סקולס

הרכב צ'לסי:
צ'ך
איבנוביץ', קהיל, לואיז, בוסינגווה
אסיין, מאירלס, מאלודה
סטארידג', טורס, מאטה

נתחיל בסיכום המחזור הקודם:
המשחק הראשון מתוך החמישה שלטעמי יעידו על זהות האלופה הסתיים והוא האיר לנו פנים בצורה בלתי רגילה.
שיטי שוב איבדה נקודות במשחק חוץ מול קבוצת תחתית ואנחנו ניצחנו במשחק חד צדדי את סטוק משני כדורי עונשין ואמנם אלה היו שני כדורי עונשין אבל בסך הכל אלה היו חצי מכמות העונשין שהגיעו לנו בפועל.
הקבוצה, באולד טראפורד, עשתה את עבודתה על הצד הטוב ביותר ובהמשך המגמה המאוד מעודדת, שיטי שוב איבדה נקודות במשחק חוץ.
והנה, הנה, שוב הפער של השיטי בפיסגה על פנינו מסתכם במאזן שערים טוב יותר וב-0 נקודות.
והנה אנחנו יוצאים לארבעת המשחקים המשפיעים ביותר בעונה הזו:
המשחק הראשון בסשן: היונייטד בסטמפורד ברידג'.

פותחים את הסבב של ארבעת המשחקים החשובים האלה בלונדון נגד צ'לסי בסטמפורד ברידג' ומקנחים את סבב המשחקים בעוד כחודש ימים נגד טוטנהאם בוייט הארט ליין.
כמו שאמרתי בעבר ואומר גם עכשיו, שמונה נקודות מה-12 האפשריות הקרובות ואנחנו במצב יוצא מגדר הרגיל במירוץ אחר תואר האליפות הנכסף.
אך, המשחק הקרוב אינו פשוט בכלל בגלל היריבות בין המועדונים ובגלל שהאיצטדיון הלונדוני הזה אינו מאיר לנו פנים וזה בלשון המעטה.
היונייטד לא יצאה בידה על העליונה בתשעת משחקי הליגה האחרונים בסטמפורד ברידג', שלושה תוצאות תיקו ושישה הפסדים.
וזה בדיוק הזמן להוציא מהאיצטדיון המנחוס הזה שלוש נקודות ולהמשיך את המירוץ הנפלא שלנו (בסגל הכי דליל שאני נתקלתי בו בחיי כאוהד יונייטד) אל האליפות.
אז כרגיל, בואו נאמין ששיטי שוב יקבלו פיק ברכיים ברגעי האמת ושהקצבים התכולים לא יעמדו בלחץ גם נגד פולהאם ושאנחנו נעשה את העבודה המוטלת עלינו.
ההרכב שהייתי שמח לראות במשחק נגד צ'לסי (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):
דה-חאה, אברה, פרדיננד, אוונס, סמולינג, קאריק, סקולס, ולנסיה, גיגס, רוני ו-צ'יצ'אריטו (במערך של 4-2-2-1-1).
 

Come On You Reds
 

היום חוזרים לעונת 2005/2006 אחת העונות החלשות בשנות האלפיים  ולמשחק חוץ מרגיז מול בלקבורן.  צ'לסי שייטה לאליפות שנייה ברציפות ואנו הבטנו מאחור איך המיליונים של אברמוביץ מקבעים את צ'לסי של מוריניו כדבר הגדול הבא.
בעונה זו יונייטד רכשה מספר שחקנים נפלאים : ואן דר סאר[ השוער השביעי במספר שהגיע לאחר פרישת שמייכל האגדי] , פטריס אברה  ,נמנייה וידיץ וג'י סונג פארק שתרומתם עד היום לא מוטלת בספק.
ואן דר סר עמד בשערה של יונייטד לאורך כל העונה בעוד הכוכבים של העונות האחרונות  וידיץ פתח ב 11 משחקים ,ואברה שפתח רק ב 8 משחקים מראים לנו כמה הקליטה בעונה הראשונה לא קלה אצלנו.
הקוריאני הפתיע בעונה זו עם 45 הופעות מתוכם 27 בהרכב הראשון.
בעונה זו פתח הקפטן רוי קין את פיו על היכולת החלשה  של הקבוצה ואי מחויבות השחקנים למועדון ונזרק לסלטיק ע"י פרגוסון.
בתאריך 01/02/2006 יצאנו למשחק חוץ מול בלקבורן כאשר הפער מהמובילה צ'לסי עומד על 14 נק. היה זה מפגש שלישי מול בלקבורן בשלושה שבועות לאחר שהדחנו אותם בחצי גמר גביע הליגה.
 
ההרכב- ואן דר סאר , גארי נוויל, פרדיננד, וידיץ ואברה בהגנה.
קישור:בראון, פלטשר, רונאלדו וריצרדסון
התקפה: רוני וסאהה.
יום קודם החתימה בלקבורן את דיוויד בנטלי והבחור החליט כנראה לפתוח בצורה מרשימה את ההופעות שלו במדי הקבוצה.
בדקה ה 35 כדור חופשי של בלקבורן מ 25 מטרים נהדף בקצות האצבעות ע"י ואן דר סאר לקורה ואת הכדור החוזר בנטלי בועט בין רגליו של ואן דר סר וקובע 0-1 לבלקבורן.
שתי דקות לאחר מכן רוני משחרר בעיטה אדירה מקצה הרחבה, פרידל הודף ולואיס סהאא מחמישה מטרים ממשיך פנימה וקובע 1-1.
בדקה ה 41 נכבש אחד השערים המביכים של ואן דר סאר בשורות יונייטד. כדור חופשי נבעט לכיוון ה 16 , שחקנה של בלקבורן קוצ'י נוגח לתיבת החמש ופרדיננד מחליט להחזיר בנגיחה קטנטנה אחורה
לשוער , שבחוסר תיאום יוצא לכדור שעובר כמובן מעליו ובנטלי שחקנה החדש של רוברס דוחק מקרוב.
פרדינד עוד לא סיים לשאוג על השוער ולהירגע ובדקה ה 45 כדור רוחב של  פוגע בידו של ווסלי בראון וכדור עונשין  מ 11 מטרים נפסק.
לוקאס נייל קובע 1-3 במחצית.
פרגוסון שלח למערכה את ואן ניסטלרוי בדקה ה 54 . שתי דקות לאחר מכן  בנטלי כובש את השלישי שלו והרביעי של בלקבורן , סאביץ קיבל כדור בצד שמאל  העביר בנגיעה מעל ראשו של בראון ובנטלי בעט חזק לפינה הנגדית 1-4 משפיל.
יונייטד יצאה להתקפה מצד שמאל כאשר אברה שולח כדור ארוך ומהיר  לרונאלדו, רונאלדו ניצל טעות בהגנה השתלט על הכדור והוציא כדור רוחב לואן ניסטלרוי .
רוד דחק פנימה וצימק בדקה ה 63 ל 4-2.
חמש דקות חולפות ושוב ואן ניסטלרוי כובש. כדור חופשי של רונאלדו נהדף ע"י ההגנה , אברה החזיר את הכדור לתוך הרחבה שם מצא את עצמו רוד מול השוער וצימק ל 4-3.
נשארו 22 דקות להשיג שוויון אבל פרט להרחקתו של פרדיננד לא נרשמו ארועים נוספים.
 

 
את עונה זו סיימנו עם תואר אחד- גביע הליגה לאחר ניצחון בגמר על מילוול 0-4.

מנצ'סטר יונייטד במשחק פשוט מצוין מנצחת גם את סטוק ומצמקת את הפער חזק בפסגה.
פרגוסון עלה עם הרכב מפתיע במיוחד כאשר בן אמוס בשער והרננדז וברבאטוב בחוד.

מחצית ראשונה
יונייטד עם פתיחת המשחק החלה את השיטה שהיא לומדת במשחקים האחרונים וזה הלחץ מהחלק הקדמי בלי לתת ליריבה לנשום.
בגלל שפארק הוא החוליה החלשה בהתקפה, שיחקנו על ולנסיה מימין.
למרות השליטה, התקשנו להגיע למצבים כנראה בגלל הצפיפות של סטוק והמהלכים הלא מתוכננים שלנו.
סיבה נוספת לחוסר האיומים על השער היא הקצב האיטי שיונייטד נגררה אליו.
ההזדמנות הראשונה הגיעה רק בדקה ה-34 כאשר קאריק החל את המהלך במסירה לפארק ומשם לברבאטוב שהחזיר לקאריק בתוך הרחבה אבל קאריק בעט לא טוב לשער.
בדקה ה-38, סקולס הכניס לרחבה את פארק שבהשתלטות על הכדור הוכשל ע"י פנאנט וקיבל פנדל. הרננדז לקח את הפנדל וכבש. 1 - 0 למנצ'סטר יונייטד!

מחצית שנייה
המחצית השנייה נפתחה כמו שנסגרה השנייה עם לחץ והחזקה בכדור כאשר סטוק נלחמת לחטוף לנו את הכדור.
בדקה ה-53, ולנסיה שהוכנס לרחבה הוכשל ע"י וולטרס. ברבאטוב ניגש לבעוט את הפנדל והבקיע בקושי. 2 - 0 למנצ'סטר יונייטד!
לאחר 11 דקות מפתיחת המחצית, הבמאי הביא לנו נתון מדהים של 83 אחוזי החזקה בכדור.
עם זאת, יונייטד הורידה הילוך מסיבה ברורה.
20 דקות לסיום ואברה שוב הוכשל ברחבה אך לא קיבל פנדל למרות שמההילוך החוזר זה היה פנדל ברור.
פרגוסון עשה חילוף ראשון בדקה ה-73 והכניס את פוגבה במקומו של הרננדז.
פוגבה שרק נכנס נראה פשוט מצוין והיה מעורב ממש בכל מהלך.
בדקות האחרונות של המשחק יונייטד ישבה לסטוק על השער ולא נתנה לה לזוז.
בתוספת הזמן ולנסיה עשה פעולה אדירה בצד ימין אבל מסירת הרוחב שלו לברבאטוב לא נוצלה ע"י הבולגרי שבעט החוצה.

הטוב: שומרים על שיטת המשחק מהמשחקים האחרונים
המצוין: סיטי מפסידה
הרע: פרגוסון עושה סדרת חינוך לדה חאה ולינדגארד?
ההזוי: ברבאטוב העתיק את התספורת החדשה של אנדרסון שניסה להעתיק את זו של נאני שניסה להעתיק את זה של רונאלדו? קוקוריקו!

הרכב מנצ'סטר יונייטד:
אמוס
סמולינג, פרדיננד, אוונס, אברה
ולנסיה, קאריק, סקולס, פארק
הרננדז, ברבאטוב
ספסל: קושצ'אק, גיגס, וולבק, פאביו, רפאל, פוגבה, וו. קין

 

אתחיל בסיכום קליל לאין כדורגל שראינו במשחק הגביע נגד ליברפול.
היה משחק כדורגל קצבי אך כמעט ללא הזדמנויות ממשיות לכיבוש שערים לשני הצדדים וליברפול הראתה הרבה יותר מזל מיכולת ובגלל טעות חמורה של אברה בהגנה גם הצליחה איכשהו לנצח את המשחק בדקה ה-88 וכל מה שקרה מהדקה הזו והלאה לא משנה מאום.
בקלות המשחק הזה יכול היה וצריך היה ללכת למשחק חוזר אבל אני באמת ובתמים שמח שלא כך הם פני הדברים.
לא שאני מאושר מזה שהפסדנו, ועוד לליברפול, אך לו היינו הולכים למשחק חוזר היינו משחקים 4 משחקים גדולים (צ'לסי - ליגה, ליברפול - גביע, ליברפול - ליגה,  וטוטנהאם - ליגה) מתוך ששת המשחקים הקרובים שלנו באנגליה, דבר לא ריאלי וכמעט בלתי אפשרי בהתחשב במצבת הפצועים שלנו וברוטציה הדלה מאוד שלנו.
הייתי שמח לראות את הקבוצה ממשיכה בכל המפעלים (כאשר בעיניי ההדחה מהצ'מפיונס הייתה הבזיונית ביותר, כל שאר ההדחות לא נוראות מידי בעיניי (הן ההדחה מול קריסטל פאלאס בגביע הליגה והן ההדחה מול ליברפול בגביע האנגלי)) אבל זה לא ריאלי בהתחשב במה שהקבוצה עוברת בסגל שלה השנה, לצערי יש גם שנים כאלה.
ועכשיו לצד היותר אופטימי של הכתבה שלי: המשחק נגד סטוק והכניסה לחמשת המשחקים (אולי) הכי חשובים שלנו העונה בליגה.

מסכת של חמישה משחקי ליגה (כשבטווח היונייטד תשחק גם בליגה האירופית נגד אייאקס), המשחקים הקרובים בתאריכים 31/1/12-4/3/12 הינם:
31/1/12 - סטוק (ליגה, בבית), 5/2/12 - צ'לסי (ליגה, חוץ), 11/2/12 - ליברפול (ליגה, בית), 16/2/12 - אייאקס (ליגת אירופה, חוץ), 23/2/12 - אייאקס (ליגת אירופה, בית), 26/2/12 - נוריץ' (ליגה, חוץ) ו- 4/3/12 - טוטנהאם (ליגה, חוץ).
בהחלט חמישה משחקי ליגה ובכללי שבעה משחקים שעתידים לקבוע המון על המשך דרכינו במפעלים המדוברים, הן במירוץ לאליפות והן במרדף אחר גביע אירופי.
כמו שאמרתי בעבר ואומר שוב עכשיו, לעניות דעתי 11 נקודות בחמשת משחקי הליגה הקרובים יקנו לנו מקפצה אדירה בריצה אל התואר ה-20 הנכסף.
לא אתנגד גם להעפלה לשלבים המאוחרים של ליגת אירופה ואולי גם איזו זכייה בגביע האירופי הזוטר הזה, רע זה לא יעשה לנו.
בעונה שבה הסגל שלנו סובל מפציעות חוזרות ונשנות ומבעיה של קוצר ברוטציה, וכשחקן עבר, אני יכול להבין גם אם נצא בידיים ריקות העונה ולא יהיה בזה שום בוז או חוסר גאווה.
זה מראה כי מדובר בסופו של דבר בבני אנוש שנפצעים וחווים לעיתים תקופות רעות אבל אנחנו, מנ. יונייטד, נצא מזה ונמשיך לעשות מה שאנחנו רק רוצים!
המפתח לכל התקופה הקרובה זה ניצחון על סטוק, שלוש נקודות, ולכוון את המבט היישר אל ארבעת משחקי הליגה הקריטיים הנוספים שנשארו לנו אחריו.
במקביל למשחק שלנו באולד טראפורד עם סטוק תשחק היריבה העירונית התכולה והרועשת שלנו בצד הכחול של מרסיסייד נגד אברטון.
אברטון שנלחמת על חייה בליגה נמצאת מעט עם הראש מעל המים, עם כ-8 נקודות מעל הקו אדום אבל בהחלט אי אפשר להגיד שהיא בטוחה והיא זקוקה לנקודות האלה.
אברטון שנמצאת בתקופה לא רעה בליגה, כאשר הפסידה רק פעם אחת בשבעת המחזורים האחרונים בהם ניצחה פעמיים ועשתה ארבע תוצאות תיקו 1-1 מול יריבותיה.
בציפייה שאברטון תצליח לשאוב את שיטי למשחק אפור ובציפיה ש1-1 זו תהיה תוצאת הסיום גם הפעם.
ואנחנו, כל מה שנותר לנו לעשות זה לשים שלושה כדורים ברשת של סטוק, לקחת את מלוא שלוש הנקודות ואולי גם לסגור מעט את הפער בפיסגה ולשבת על הזנב של שיטי כמו שאמר SAF.
ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת הפצועים/הנעדרים העדכנית ביותר):
דה-חאה, אברה, אוונס, סמולינג, רפאל, קאריק, גיגס, ולנסיה, רוני, צ'יצ'אריטו ו-וולבק (במערך של 4-1-2-1-2).
אז שיהיה חודש פברואר יעיל ופורה לכולם בפן האישי ולקבוצה בפרט ואל תשכחו לגרום לדגל האדום להמשיך להתנוסס לו שם גבוה במרומים - כי אנחנו לעולם לא נמות.

We'll Keep The Red Flag Flying High -
Cause MAN. UNITED Will Never Die!

ככל הנראה שחקנה של מנצ'סטר יונייטד ראוול מוריסון בן ה- 18 עשוי לעבור בסוף אל ווסטהאם.
מוריסון אשר בקיץ יהיה שחקן חופשי קביל הצעה מפתיעה מהפטישים.

השדים האדומים דחו הצעה של ניוקאסל בתחילת חלון העברות בינואר אחרי זה פרגוסון הצהיר שמוריסון 
דחה לחדש את חוזהו ביונייטד.
אבל מוריסון הגיב על כך וצייץ בטוויטאר שהוא לא דוחה שום הצעה, אבל הקשר כנראה בדרכו החוצה.

מוריסון נחשב לאחד השחקנים המוכשרים שגדלו באקדמייה של מנצ'סטר יונייטד, אבל נתקל ברבה בעיות גם 
מחוץ למגרשים.

מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, ברצלונה, רומא ופריס סן ז'רמן הבעי עניין בשחקן, אבל ככל הנראה דווקה ווסטהאם קרובה להחתים את הקשר.

הסנגלי עבר להאנובר הגרמנית בתמורה לסכום שלא פורסם (יש שמועה שאומרת שהסכום נע בסביבות ה-2 מיליון יורו)
הקבוצה הגרמנית החתימה את הסנגלי עד שנת 2014. הסנגלי עובר לגרמניה אחרי שלא באמת הצליח להרשים או להשפיע באולד טראפורד אחרי שהגיע ממולדה אותה קבוצה שממנה הגיע סולישאר.
בעונה האחרונה הושאל לבלקבורן אך לא שיחק הרבה ולא הצליח להרשים את יונייטד, העונה הוא שיחק רק ב-3 משחקי גביע.

פרשנות: אנגלית
פורמט: XVID
אאודיו: MP3 128KBPS
וידיאו: 640X368 -1000 KBPS
גדול: 800MBISH

 

סר אלכס פרגסון הובך מההפסד נגד ליברפול והתבייש בשערים שקבוצתו ספגה.
ליברפול השיגה ניצחון דרמטי באנפילד לאחר גול של דירק קאוט בדקה ה-88 אחרי שער של פארק שביטל יתרון של דניאל אגר. יונייטד שלטו ברוב המשחק, פרגסון שבע רצון מצורת המשחק של קבוצתו.
סר אלכס פרגסון: "אני לא יודע איך איבדנו את זה. זאת הייתה הצגה מאוד טובה שלנו. בכל זאת זה יכול לקרות בגביע הFA - יכול להיות לך נתק קטן ובגלל זה אתה יכול להפסיד. זה כמו מוות פיתאומי אשר אנחנו חווינו בשנים האחרונות וכל דבר יכול לקרות. זה רע משום שלא הגיע לנו להפסיד. אני מרוצה מהשחקנים שלי, הם שיחקו טוב מאוד, נטרלו את היריב והראו כדורגל טוב ויפה. לא הגיע להם להפסיד, אבל היינו צריכים לנצח את המשחק - אנחנו קבוצה טובה יותר.אבל זה גביע הFA אני מפחד שזוהי לא הפעם הראשונה שזה קורה. הפסד זה מכה."
השדים האדומים ספגו שני שערים בגלל רשלנות, בזמן שפרגסון הכניס את צ'יצאריטו למערכה ל-20 דק' אחרונות לנסות לעזור לדני וולבק ולקבוצה להבקיע שער.
סר אלכס פרגסון: היה אפשר להמנע משני השערים, היו לנו יותר מידי שחקני הגנה וזה הטעה את השוער בגול הראשון, הגול השני היה מקרה של מזל רע. השליטה והתזוזה שלנו הייתה מצוינת בחלק מהמשחק,  נקודת השווין הייתה טובה דחיקה מצוינת של פארק. חשבתי שננצח בגלל זה הכנסתי את צ'יצאריטו. קשה להאמין שהפסדנו את המשחק" 

מנצ'סטר יונייטד מסיימת את דרכה בגביע האנגלי לאחר משחק קשה ומטורף עם ליברפול.
פרגוסון החל את המשחק כאשר רוני, נאני וג'ונס לא בסגל עקב פציעות. דה חאה חזר לשער ודני וולבק שיחק כחלוץ יחיד כאשר מאחוריו סקולס.

מחצית ראשונה
המשחק החל במלחמה במרכז המגרש כאשר נראה כי יונייטד היא זו ששלטה שם יותר.
הלחץ בחלק הקדמי אותו יונייטד מפתחת השנה נראה טוב והקשה מאוד על ליברפול.
דווקא המצב הראשון היה של ליברפול כאשר מקסי ניצל מעידה של גיגס וירה כדור מ-20 מטרים אותו הדף דה חאה.
המצב הראשון שלנו הגיע לאחר הרמה של ולנסיה, עצירה של פארק וכדור וולה חלש של גיגס לידיו של ריינה.
מה שאהבתי במשחק שלנו היה שיצרנו ממש לחץ מתואם כדי לגרום לליברפול לאבד כדור בכוח.
ולנסיה במהלך גדול מפנה לעצמו מקום ומסף הרחבה בועט טיל לשפגע בקורה הרחוקה.
בדקה ה-21, דוד דה חאה שוב חוטף שער מקרן באשמתו כאשר הוא לא מסתדר עם כדור הגובה ודניאל אגר נוגח מקרוב. 1 - 0 לליברפול.
לאחר השער הבמאי הראה את לינדגארד מתחם בצד. דבר שנדיר לראות.
אחרי השער המשחק נראה אותו הדבר עם נטייה קלה לליברפול.
בדקה ה-39, רפאל מתגבר על המגן שלו ושולח כדור חד לאמצע הרחבה ופארק שולח את הכדור פנימה. 1 - 1!

מחצית שנייה
יונייטד וליברפול פתחו חזק את המחצית השנייה ויונייטד הייתה צריכה לקבל פנדל לאחר נגיעת יד ברחבה של אגר אבל קשה להאשים את השופט כי גם מההילוך החוזר היה קשה להבין אם באמת הייתה נגיעת יד.
בכל מקרה לאט לאט יונייטד הפכה להיות השולטת במשחק ומשחק הלחץ שלנו ממש תקע את ליברפול.
מצב גדול לליברפול החלה לאחר מעידה של סמולינג ברחבה אבל קארול שניסה לעשות סיבוב על המקום עשה זאת לא טוב ונעצר.
וולבק כמעט ניצל יציאה לא טובה של ריינה לאחר מסירה מצויינת של קאריק.
לאחר שקאוט נכנס למשחק בדקה ה-63, ליברפול הפכה לנמרצת הרבה יותר ובדקה ה-72 גם ג'רארד יצא ובלאמי נכנס במקומו.
ביונייטד עשה פרגוסון את החילוף הראשון שלו כרבע שעה לסיום כאשר הכניס את הרננדז במקומו של סקולס ומאותו הרגע שיחקה יונייטד עם 2 חלוצים.
צריך לציין שהחילוף לא עזר יותר מדי וליברפול המשיכה בלחץ.
בדקה ה-88, טעות איומה בהגנה שלנו לאחר שליחת כדור ארוך של ריינה, חוסר תשומת לב של אברה שלא שמר על קאוט כמו שצריך וקאוט כובש מקרוב. 2 - 1 לליברפול.
הפעם אי אפשר להאשים את דה חאה.
לאחר השער הוכנס ברבאטוב על חשבונו של גיגס אבל זה כבר לא עזר.

הטוב: לחץ מתואם שיצר איבודי כדור לליברפול בחלק הקדמי
הטוב 2: עלה בי איזשהו חיוך כאשר יונייטד לחצו, שלטו בכדור וליברפול נראו כמו עוד קבוצת אמצע טבלה
הטוב 3: סקולס פתח בית ספר למשחק בנגיעה אחת
הרע: דה חאה - תעבוד יותר על עניין כדורי הגובה
המכוער: לא חולק על פרגי אבל חימום שוער בלי להכניס אותו באמת, לא מייצר חוסר ביטחון אצל השוער על המגרש?
המכוער 2: אוהדי ליברפול - אפילו הקבוצה שלכם לא ערערה אז מה אתם שורקים בוז?
המצחיק: קרייג בלאמי עושה חימום על הקווים ומזכיר את החייזרים מגברים בשחור

הרכב מנצ'סטר יונייטד:
דה חאה
רפאל, סמולינג, אוונס, אברה
ולנסיה, קאריק, סקולס, גיגס, פארק
וולבק
ספסל: לינדגארד, פרדיננד, ברבאטוב, הרננדז, פאביו, מ. קין, פוגבה

הרכב ליברפול:
ריינה
קלי, אנריקה, אגר, סקרטל
קראגר, הנדרסון, ג'רארד, דאונינג
מקסי, קארול

עוד משחק גדול בפתח ואיתו הכמיהה לתוצאה טובה ועלייה לסיבוב הבא בגביע האנגלי.
היונייטד תצא למשחק חוץ לא קל בכלל באנפילד, אצטדיון שלא מאיר לנו פנים בתקופה האחרונה, במסגרת הסיבוב הרביעי של הגביע האנגלי במטרה לשחזר את התוצאה הנפלאה מהאטיחד ארנה בסיבוב הקודם נגד שיטי ולהמשיך במפעל.
אחרי היעילות במשחק נגד ארסנל ואחרי המשחקים האחרונים שבהם הקבוצה נראתה בכושר נפלא ונתנה את הטון על כר הדשא האופטימיות לגבי מחר ולגבי התקופה הקרובה בכלל היא בשמיים.
ניצחון על ליברפול יקנה לנו לא רק העפלה לשלב הבא בגביע אלא יעניק לנו אולי את הבוסט לו אנו זקוקים כדי לצאת מהחמישה משחקים הקרובים עם כמה שיותר נקודות, מה גם שעניין הכבוד פה
הוא מהותי ותמיד כיף לנצח את ליברפול, במיוחד באנפילד.

כנראה שנגזר עלינו לעבוד קשה בכדי להניף את הגביע אחרי זמן רב בו הגביע לא עשה טיול באזור האדום (והשפוי (למחצה)) של העיר מנצ'סטר.
כמו שאמר מאיר אריאל בשירו הידוע: "אבל עברנו את ארסנל, ונעבור גם את זה"!
אז להגיע מחר אופטימיים מתמיד, לתת לאוהדי הכשלונות של ליברפול לחוש מהי טעמה של הצלחה ואיך אוהדים אמיתיים נותנים את הטון בשירה ובידע בשירים (ובלי קריאות גנאי).
המשחק בגביע שהוא גם הקרב האנגלי הנודע שדובר ועוד ידובר עליו רבות עתיד לנפק לנו את אחד המשחקים המסקרנים בתקופה האחרונה.
שופט מפוקפק, סוארז שמורחק בגלל קריאות גזעניות ואברה, שלעברו כוונו הקריאות הגזעניות, ישמש כקפטן של הקבוצה.
יהיה חם- חם- חםםםםםםםםםם!
 

 

ההרכב שהייתי שמח לראות (בלי התייחסות למצבת הפצועים/הנעדרים העדכנית ביותר):
דה-חאה, אברה, פרדיננד, אוונס, רפאל, קאריק, גיגס, פארק, ולנסיה, רוני ו-וולבק.

Come On You Reds

לקראת המפגש מול ליברפול במסגרת הסיבוב הרביעי במסגרת הגביע האנגלי, השבוע אנו חוזרים בזמן למשחק גביע מול ליברפול בסיבוב הרביעי מהשנה הקסומה 1999.
בסיבוב השלישי אירחנו את מידלסבורו  וניצחנו 1-3 משערים של קול, גיגס וארוין.
הגרלת הסיבוב הרביעי זימנה לנו את ליברפול באולד טראפורד.
ההרכב:
בשער: שמייכל.
הגנה: גארי נוויל, ברג, סתאם ודניס ארוין.
קישור: בקהאם, ניקי באט, רוי קין וגיגס.
התקפה: דוויט יורק ואנדי קול.
 
המשחק נפתח בסערה ומייקל אואן העלה את ליברפול ליתרון כבר בדקה השלישית.
יונייטד לחצה, יורק הרים מימין גיגס נגח כדור שנהדף מהקורה לקו והורחק ע"י פול אינס.
ליברפול כמעט הגדילה את היתרון כאשר  כדור של רובי פאולר חמק סנטימטרים מהחיבורים של שמייכל.
המחצית השנייה עמדה בלחץ מאסיבי של יונייטד, רוי קין  הדביק כדור לקורה וגיגס שהמשיך נבלם לקרן ע"י קראגר.  הלחץ גבר ופרגוסון שלח למערכה את סולשיאר בדקה ה-81 ע"ח ברג.
הזדמנויות היו אבל הכדור לא נכנס.
בדקה ה-88 כדור חופשי של בקהאם מצא את הראש של קול ברחבת החמש, קול נגח נפלא לרוחב השער ודוייט יורק דחק פנימה וקבע שיויון.
משחק חוזר באנפילד כבר נראה באופק אבל הקבוצה של 99 לחצה כידוע עד השנייה האחרונה.
בזמן פציעות סתאם שלח כדור גובה ארוך לכיוון רחבת ה-16 סקולס שהחליף את באט בדקה ה-61 השתלט על הכדור וסולשיאר שהיה לידו והכדור הגיע אליו ביצע הטעייה ומתוך הרחבה ביצע מהפך מושלם.
תהנו-
http://www.youtube.com/watch?v=EYiO7PoCZyY
 
בסיבוב החמישי ניצחנו בבית את פולהאם 0-1 משער של קול וברבע הגמר פגשנו את צ'לסי החזקה בבית במשחק שהסתיים ללא שערים.
המשחק החוזר נערך בסטמפורד ברידג' וצמד של דוויט יורק בדקות 4 ו-59 שלח אותנו למעמד חצי הגמר מול ארסנל הדאבליסטית.
הלחץ על הקבוצה באפריל היה אדיר, ארבעה ימים לפני חצי הגמר אירחנו את יובנטוס בחצי גמר האלופות והמשחק הסתיים בתיקו 1-1.
משחק חצי הגמר  הראשון הסתיים בתיקו 0-0 ושלושה ימים אחריו נערך הגומלין שזכור עד עצם היום הזה עם השער הגדול של גיגס בהארכה.
הקישור הקצר הבא מראה את גיגס בצעירותו ועד השער הנפלא מול ארסנל.

 
זכייה בגביע האנגלי היתה חלום עבור כל אוהד יונייטד טרם שנות ה-90 וגמר 1999 היה אירוע שקצת "הפריע" להכנות למשחק הגדול מול באיירן.
שישה ימים קודם לכן זכינו באליפות במחזור האחרון והחגיגה הייתה אדירה ואילו ארבעה ימים לאחר גמר הגביע  נערך גמר הצ'מפיונס , התואר שפרגוסון חלם עליו כל חייו.
 
לגמר הגביע מול ניוקאסל עלה פרגוסון בהרכב הבא:
שמייכל, גארי נוויל, יוהנסן, מאי ,פיל נוויל, בקהאם, קין , סקולס ,גיגס, קול וסולשיאר.
שחקני הרכב כדניס ארוין, יאפ סתאם, ודוויט יורק קיבלו מנוחה.
 
בדקה התשיעית טדי שרינגהאם החליף את רוי קין חסר המזל וכעבור שתי דקות דאבל פס עם סקולס השאיר אותו מול השוער ו 0-1 ליונייטד.
בדקה ה-58 החזיר טדי שרינגהאם כדור לסקולס וזה קבע 0-2 .


שישה ימים קודם [טור קודם] זכינו באליפות מורטת עצבים ומתוקה וכעת השלמנו זכייה בדאבל.
אין ספק שהקבוצה מגיעה מוכנה, מאושרת ומסופקת לקראת המהפך המדהים שהתרחש ארבעה ימים לאחר מכן.

אתחיל בכך שטוטנהאם פספסה הזדמנות נהדרת לעזור לנו לצמצם פערים ולהשאיר את עצמה במרוץ האליפות.
קצת (הרבה!) נאיביות של קבוצה שלא רגילה למירוץ האליפות שהחמיצה הזדמנות נהדרת של שש נקודות!
דפו החמיץ 3-2 בצד אחד מה שיכול היה להוריד את הפער של טוטנהאם משיטי לשתי נקודות.
מצד שני, בלוטלי (שלא היה צריך להמצא על המגרש (לעניות דעתי) אחרי הפגיעה בפארקר ללא כדור) סחט פנדל וניצל אותו עד תום, עשה 2-3 לשיטי, מה שניצח את המשחק והגדיל את הפער של שיטי מטוטנהאם לשמונה נקודות.
תוצאה שהכניסה אותנו למעט לחץ לפני המשחק שלנו בידיעה שאנו חייבים לגרוף את מלוא שלוש הנקודות, מה שהשחקנים שלנו עשו ועמדו במשימה כמו גברים.
המשחק הזה הוכיח לי שוב פעם ששיטי פגיעה, שיטי עוד תאבד נקודות וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לשמור על פורמה טובה של יכולת והשגת נקודות - והסבלנות תשתלם...

ועכשיו לענייננו: מנ. יונייטד!
אמנם לא משחק מבריק שלנו, לא שלטנו במרכז המגרש ולא הועלנו בטובנו לשלוט בכדור מה שיצר לחץ של ארסנל ב1-0 ולאחר מכן גם ב2-1 עד הסיום אך היה זה משחק יעיל שבו השגנו את שלוש הנקודות להן פיללנו באיצטדיון לונדוני לא קל.
היה חשוב לצאת עם מלוא חופן הנקודות לאחר שעלינו לכר הדשא באמירויות בידיעה ששיטי ניצחה את משחקה נגד טוטנהאם, לא פשוט לצאת מרוכזים למשחק בידיעה שחייבים לנצח אותו כדי להשאר במרוץ והשחקנים הראו המון אופי ויכולת.

יכולת יוצאת מגדר הרגיל של שחקן הנוער האלמוני שלנו, ראיין גיגס, שהראה למה פרגוסון בונה עליו את העתיד הקרוב, ולנסיה שהציג יכולת נפלאה, כמו כל התקופה האחרונה שלו, ובנוסף אשבח גם את נאני, שהתמיד להטריד את ההגנה מצד שמאל פעם אחר פעם, לא התייאש והציג יכולת לא רעה בכלל אם כי המעיט בסיכון השער או בבישולים למצבים מסוכנים.
אני רואה במחזור הבא מחזור מפתח מבחינתנו שכן אנו חייבים לנצח את סטוק באולד טראפורד, ומאידך, שיטי יוצאת למשחק חוץ לא פשוט בכלל בגודיסון פארק מול אברטון.
אברטון שזקוקה לנקודות כמו אויר לנשימה בקרבות התחתית שלה, ויתרה על כן שיטי הראו השנה שהם מתקשים במשחקי החוץ שלהם מול הקבוצות הקטנות.
תיקו 2-2 נגד פולהאם בלונדון, הפסד 0-1 לסאנדרלנד באיצטדיון האור, ותיקו 0-0 נגד ווסט ברום, אפשר להאמין שאברטון תערים קשיים על שיטי ואולי גם תעקוץ אותה בנקודות.

יש עוד 16 מחזורים לסיום העונה וממתינים לנו חמישה מחזורים לא פשוטים בכלל (סטוק באולד טראפורד, צ'לסי בסטמפורד ברידג', ליברפול באולד טראפורד, נוריץ' בקארו רוד וטוטנהאם בוויט הארט ליין), שלושה משחקי חוץ לא פשוטים בכלל ובכללי חמישה משחקים שיעידו רבות על העתיד שלנו במרוץ האליפות שלאחריהם המשחק הגדול היחיד שיישאר לנו לשחק במסגרת הליגה יהיה הקרב (על האליפות כנראה) באטיחד ארנה, בסוף חודש אפריל במסגרת המחזור ה-36 וכאשר לאחר חמשת המחזורים הקרובים ישארו לשיטי ארבעה משחקים גדולים, נגד צ'לסי באטיחד ארנה, נגד ארסנל באמירויות, נגדנו באטיחד ארנה ונגד ניוקאסל בספורטס דיירקט ארנה.

אני מאמין כי אם נצא מחמשת המשחקים הנ"ל עם 11 נקודות לכל הפחות, אנחנו נהיה כעבור 27 מחזורים המועמדים המובילים לזכות בתואר האליפות גם השנה...
העניין פה הוא סבלנות ואמונה כי ככל הנראה הפער יגדל במעט לאחר חמשת המחזורים הקרובים היות ואנחנו יוצאים לקרבות של ממש בעוד ששיטי ככל הנראה תטייל לה אבל מה שיקרה אחרי חמשת המחזורים הנ"ל הוא שיכריע ושם אנחנו עתידים לטייל בדרך לנקודות בעוד ששיטי תצטרך להלחם על כל נקודה ונקודה.
אז לעניות דעתי, 11 נקודות לכל הפחות ואנחנו בעמדת זינוק רצינית לעבר האליפות ה-20 שלנו.