השבוע לפני 15/02/1983
היום חוזרים לעונת 1982/1983 ולמשחקי חצי גמר גביע הליגה מול ארסנל.
עונת 1982/1983 היתה נפלאה במושגים של שנות השמונים , פתחנו את הליגה עם שני ניצחונות
 של 0-3 על ברמינגהאם בבית ונוטינגהאם בחוץ ולמרות הפסד במחזור השלישי לווסט ברומיץ המשכנו בקצב צבירת נקודות נפלא- 20 מ27 אפשריות.
ככל שחלפו המחזורים ליברפול פתחה פער שהיה בלתי מחיק וכמובן כהרגלה זכתה באליפות.
בגביעים לעומת זאת הצלחנו לא רע והיום נתמקד בגביע הליגה.
הימים ימי שנות השמונים, ספונסרים עדיין לא היו אבל מכנסי שורטס עד הפופיק היו גם היו.
בסיבוב השני חלפנו על פני בורנמות' אחרי 0-2 בבית  ותיקו 0-0 בגומלין.
בסיבוב השלישי פגשנו את ברדפורד ואחרי תיקו מאופס בחוץ במשחק החוזר ניצחנו 1-4.
בשמינית הגמר גברנו באולד טראפורד 0-2 על סאות'המפתון וברבע הגמר 0-4  בבית על נוטינגהאם.
בחצי הגמר חיכתה היריבה המרה ארסנל בצמד משחקים כאשר הראשון בהייבורי.
בתאריך 15/02/1983 יצאנו למשחק חוץ שהיה פשוט מדהים-
ההרכב כלל את גארי ביילי בשער.
הגנה: דאקסברי , מקווין, מורן ואלביסטון.
קישור: רמי מוזס, מיורן , רובסון וסטיבי קופל.
התקפה: סטייפלטון ונורמן וויטסייד.
 
יונייטד פתחה חזק וכבר מדקות הפתיחה היה ברור מי הקבוצה העדיפה כאשר כדור של וויטסייד נהדף בקצות האצבעות ע"י ג'נינקס
נורמן וויטסייד כבש בדקה ה18 לאחר מסירה מדוייקת של רמי מוזס.
יונייטד המשיכה ללחוץ , וויטסייד הכניס כדור לרובסון שמול ג'נינקס בעט נפלא אבל השוער הדף לקרן.
הלחץ נמשך , רובסון מסר ימינה לוויטסייד שהרים כדור ופרנק סטייפלטון כבש את השני.
במחצית השנייה המגמה נמשכה יונייטד לחצה והחמיצה מצבים מצויינים, כאשר השער השלישי היה רק שאלה של זמן. רובסון מסר במרכז המגרש למיורן שהכניס כדור ארוך לסטייפלטון, פרנק השתלט על הכדור באגף השמאלי וכל מה שנותר הוא להוציא רוחב לסטיבי קופל שבעט פנימה ו 0-3.
כעבור מספר דקות וויטסייד חטף כדור באגף השמאלי מסר רוחב לקופל הבלתי מכוסה שמול ג'נינקס קבע 0-4. יונייטד כמו יונייטד של שנות השמונים דאגה שהמשחק החוזר יהיה  מותח  כאשר היא סופגת שני שערים בדקות הסיום ומנצחת בסיום רק  2-4.
 
http://www.youtube.com/watch?v=EHuz6Ajz53Y
 
הגומלין נערך כעבור שבוע באולד טראפורד ויונייטד עלתה באותו הרכב , ניצחה 1-2 משערים של קופל וקווין מורן ועלתה לגמר גביע הליגה.
 
שש שנים לא זכינו בתואר מאז הניצחון בגמר הגביע של 1977 .
וומבלי היה מוכן וגם אני וחבריי מול מסך הטלויזיה הירדנית ששידרה את המשחק מול ליברפול.
הייתי בן 15 וכל חבריי אהדו את ליברפול הגדולה .
וויטסייד קבע 0-1 לנו אבל קנדי הישווה ובהארכה רוני ווילאן כבש וקבע גביע הליגה הולך בפעם השלישית ברציפות לליברפול.
http://www.youtube.com/watch?v=ZV1LSKf85go
 
זו היתה הפעם השנייה והאחרונה שבכיתי עקב משחק כדורגל .
 
 

המשחק הראשון שלנו בליגה האירופית אי-פעם במתכונת הנוכחית זימן לנו מפגש מסקרן באמסטרדם ארנה נגד אייאקס.
משחק שעל הנייר הבטיח הרבה יותר ממה שהוא קיים בפועל.
משחק שבוא אלופת אנגליה הגיעה כפייבוריטית ואף קצרה את הפירות בתוצאה נפלאה ומקפצה אדירה לגומלין בשבוע הבא באנגליה.
2-0 במשחק לא קל, במשחק חוץ, בהילוך שני, תוצאה נפלאה.
היונייטד פתחה את המשחק במערך של 4-4-1-1 כאשר השחקן היחיד שווה איזשהו איזכור במחצית הראשונה הנרפית הינו דה-חאה שלקח כדור נפלא מבין חיבורי הקורות בכדי שהשחקנים ירדו לחדרי ההלבשה , לשתות את התה שלהם ולקבל נעליים בראש מהסר, בתוצאה מאופסת למען מחצית שניה טובה יותר.
מחצית שניה שהבטיחה וגם קיימה.
כמו ביום שבת נגד ליברפול, גם היום היונייטד יצאה מחדרי ההלבשה קבוצה אחרת לגמרי.
קבוצה שבאה להראות מי בעלת הבית על כר הדשא, הקבוצה שאנחנו כל כך אוהבים לראות.
היו במשחק הזה כמה נקודות אור וכמה נקודות חושך, והנה כמה מהם:
עוד משחק נפלא של קאריק ואוונס שמסתמנים כעוגן הקבוצה בעת הזו, משחק נהדר ושקט של פרדיננד ושל רוני ומעל כולם בעיניי משחק נהדר ומלא ביטחון של דה-חאה, וכמה שזה חשוב לו ולנו.
באיזור החושך, באפלה מוחלטת, ואני יודע ש- 66.666% מהם עלו על לוח הכיבושים, אלו הם יאנג (חלוד), צ'יצ'אריטו (לא בכושר) ונאני (זה נאני, לא צריך תירוץ).
שני שחקני הכנפיים והחלוץ הצעיר היו כלא הו על כר הדשא בהולנד.
משחק אפור של השחקנים האלה כאשר את מירב האשמות יש להפנות לנאני שנמצא כנראה עדיין בחדר הטיפולים ולא הראה אפילו ניצוץ אחד של כדורגל לאורך כל המשחק.
היציאה הנפלאה מחדרי ההלבשה השתלמה, רבע שעה של שליטה בלעדית של השדים האדומים וקצת מזל בהתקפה הניבו כדור לרגל של יאנג שהספיק לעצור, לחתוך לאמצע, לאכול ארוחת צהריים, כוס קפה קטן עם עוגת קרם שניט, שאל את השוער לאיזו פינה ובסוף תפר אותו בין הרגליים, 1-0 יונייטד, 1-0 חשוב.
באותה הדקה בדיוק, שניות אחרי כיבוש השער עלה פול סקולס במקום ילד הפלא שחזר מפציעה, קלברלי.
קלברלי לא הספיק להראות מדוע כל כך התגעגעו אליו אבל בכמה נגיעות בכדור הוא הראה שיזכיר לנו ממש בקרוב את הסיבה לגעגועינו...
מאותה דקה, הדקה ה-60, המשחק התאזן ושוב היונייטד עברה למשחק טקטי כאשר סקולס, קאריק ורוני מנהיגים את מרכז המגרש בדרך לעוד משחק מוצלח.
דה-בור הימר התקפה והתקפה וכל מי שאוהד יונייטד מספיק זמן ידע שהשער השני לא יאחר לבוא.
אתה לא יכול להפקיר את ההגנה כל כך הרבה ,בטח שלא מול אחת המכונות היעילות והטובות בעולם.
והנה, אייאקס בנתה התקפה עם שישה שחקנים, חטיפה של ולנסיה (שנכנס רק כמה דקות לפני כן ויצא שניות אחרי המהלך הזה בגלל פציעה ככל הנראה), העביר לצ'יצ'אריטו שפתח אל הצד, שהעביר נפלא את הכדור לרוני שהעביר כדור עומק עוד יותר נפלא על התנועה של האפון הקסום, וזה תפר עוד כדור בין רגליו של שוער אייאקס בדרך ל 2-0 צודק ונהדר למנ. יונייטד.
מכאן ועד לשריקת הסיום, המשחק התנהל רובו ככולו באיזור עיגול האמצע כאשר היונייטד רצתה לשמור על התוצאה וההולנדים רצו לשמור את יונייטד רק על 2.
משחק טוב של ההגנה ושל הקישור ותוצאה נפלאה שמביאה אותנו עם רגל וחצי בסיבוב הבא למשחק גומלין כמעט חסר משמעות שיהיה במה נהדרת לצעירים, וכמובן שאי אפשר בלי לקנח עם מילה טובה לאוהדים של היונייטד.
עידוד נהדר בהולנד, שמעו את העידוד בקולי קולות בטלויזיה ושמעו בבירור את השירים ואת המילים וזה המרשים ביותר, עידוד נהדר ואוהדים לתפארת!
אנחנו יוצאים במצב נהדר לפגרה ובציפיה שנחזור ממנה בכושר לא פחות טוב מהנוכחי.

United Are The Team For Me

הרכב מנצ'סטר יונייטד:
דה חאה
ג'ונס, פרדיננד, אוונס, פאביו
נאני, קאריק, קלברלי, יאנג
רוני, הרננדז
ספסל: אמוס, סמולינג, פארק, וולבק, סקולס, ולנסיה, פוגבה

 

יונייטד תשחק באמסטרדם ארנה מול אייאקס במפעל זר לה.
היונייטד, שאת מירב שנותיה מבלה בליגת האלופות, נקלעה לעונה לא מי יודע איזה ומוצאת את עצמה העונה הזו רק בליגה האירופית.
אבל, אם נסתכל על חצי הכוס המלאה שכן זה פחות מצמיא : זהו מפעל שמעולם לא זכינו בו וזו הזדמנות נפלאה (שאני מאוד מקווה שלא תחזור על עצמה) להוסיף עוד גביע לארון המפואר.
אז אחרי שהובכנו בליגת האלופות ואחרי שגם הגביע האנגלי איננו פקטור מבחינתנו, זה הזמן להביא את הגביע הזה הביתה ואולי להשלים דאבל עם אליפות אנגליה ב"ה.
לגבי הליגה, הכל מתנהל ביתנים לפי התחזיות.
כמו שאמרתי בעבר, לדעתי, 11 נקודות מהמשחקים נגד סטוק, צ'לסי, ליברפול, נוריץ וטוטנהאם יספיקו לנו לזכייה באליפות, ובינתים:
ניצחון על סטוק, תיקו עם צ'לסי וניצחון על ליברפול.
אלה 7 נקודות מתוך ה-11 הרצויות כאשר את משחק הליגה הבא נבלה אצל נוריץ', ובהנחה שנחזור משם עם מלוא שלוש הנקודות, תיקו בלונדון אצל טוטנהאם יספיק לנו ככל הנראה לאליפות
(את החישובים ואת הדעה שלי רשמתי בעבר ומי שמעוניין יותר ממוזמן לחפש בבלוג שלי).
משחק לא פשוט בהולנד, בהנחה שהשחקנים לא יעלו בעיניים אדומות מחר לכר הדשא, אנחנו צריכים לנצח ולהביא את ההכרעה בקלות לאולד טראפורד.

אפשר וצריך להאמין כי נחזור מהמשחק נגד אייאקס עם תוצאה מספיק טובה בכדי להעפיל לשלב הבא בליגה האירופית.
ההרכב שהייתי שמח לראות מחר (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):
דה-חאה, פאביו, אוונס, פרדיננד, רפאל, סקולס, קלברלי, ולנסיה, פארק, רוני ו-צ'יצ'אריטו.

Thursday Night - Channel 5
 

סיכום המשחק נגד ליברפול:
משחק נפלא של הקישור שלנו.
הקישור פשוט הרג כל ניסיון התקפה של ליברפול כאשר גם את השער של ליברפול הם כבשו ממתנה שנתנו להם.
משחק נהדר של פרדיננד שבגלישה נהדרת תיקל כדור נקי מהרגל של סוארז, משחק נפלא של אוונס שהיה מאוד יציב, משחק נפלא של הקישור בדמות סקולס וקאריק וכמובן - ווין רוני.
כשצריך את שרק - הוא מופיע!
שני שערים שמעידים המון על יכולת ההתמצאות של הפנומן ברחבה ועל קור הרוח מול השער.
ואפרגן קלילות גם לולנסיה על הבישול לשער השני.
לא אשקר ואומר שצעקתי 'מה זה?' בקולי קולות אחרי העקב המוזר של ולנסיה אבל כמו פייטר אמיתי, הוא רץ ללחץ, זכה בכדור ופירגן ל'ואזה' את השני, יופי של מלחמה.
בכללי, משחק שהיינו צריכים לגמור הרבה לפני הדקה ה-90 אבל בכל מצב בו מנצחים את ליברפול - אין תלונות.
שלוש נקודות חשובות בהמשך המאבק על אליפות אנגליה, ואנחנו בדרך הבטוחה.
 

U-N-I-T-E-D
 

מנצ'סטר יונייטד נוקמת בליברפול וסוארז ומנצחת במשחק חשוב מאוד בליגה ועכשיו עלחץ הוא על הסיטי.
פרגוסון העלה למשחק הרכב חזק כמובן שכלל את אברה עם כל פרשיית סוארז, גיגס שחתם לעונה נוספת וקלברלי שחזר לספסל.
עוד לפני שריקת הפתיחה סוארז סרב ללחוץ את ידו של אברה שפשוט חלף על פניו ויצר המון שריקות בוז ועצבים של אברה עם לחיצת ידו של סוארז את דה חאה שבאה אחר כך.

מחצית ראשונה:
כבר בהתחלה פרדיננד נפגע לאחר שסוארז דחף קלות את אברה עליו ופרדיננד שהתעופף באוויר נחת לא טוב על הראש.
בדקות הראשונות ליברפול ניצלה כמה מסירות לא אחראיות שלנו ושלטה בכדור אבל יונייטד ידעה לצאת יפה למתפרצת גדולה בהנהגתו של וולבק.
יונייטד הצליחה להסיר את הלחץ והחלה לשחק מצוין ואנטוניו ולנסיה שהצליח לעבור את אנריקה כמט הצליח לחדור לרחבה לפני שנעשתה עליו עבירה.
יונייטד החלה לאט לאט לשחק את משחק הלחץ שלה ולא נתנה למרכז השדה של ליברפול לזוז כאשר קאריק וסקולס שולטים שם.
המצב הגדול הראשון במשחק היה דווקא של ליברפול כאשר גלן ג'ונסון חדר מהצד היישר לרחבה ובעט כדור שהיה קרוב מאוד לשער.
הבעיה שלנו הייתה שגם שחקני ליברפול נלחמו בשיניים ושיחקו מסודר, מה שהקשה עלינו לייצר התקפות.
מצב יפה של יונייטד הגיע לאחר שרפאל נכנס לרחבה ובעט היישר לידיו של ריינה.
עם הדקות המשחק הפך להיות שבלוני כתוצאה ממלחמה, איבודי כדור ולחץ של הקבוצות. לא היו הרבה מצבים.
בהתקפה אדירה שהחל ממסירה גאונית של סקולס לגיגס בצד שמאל, הצליח סקולס להחמיץ נגיחה מ-3 מטר שעצר ריינה.
לאחר המצב הזה יונייטד הרימה הילוך ושיחקה בקצב מהיר יותר כאשר וולבק נשלח אל מול ריינה אבל המסירה הלא טובה אילצה אותו להריאם את הכדור והמשחק התחמם.
סוארז במהלך טוב הצליח לחדור את ההגנה שלנו והגיע למצב מול דה חאה אבל אוונס הגיע כמעט ברגע האחרון והוציא לו את הכדור.

מחצית שנייה
בדקה ה-48, קרן של גיגס והנדרסון נוגח אחורה היישר לרוני שבועט מקרוב. 1 - 0 למנצ'סטר יונייטד!
בדקה ה-49, יונייטד ורוני מתפוצצים על ליברפול. ולנסיה חוטף את הכדור, לוקח אותו קדימה ומוצא את רוני מול ריינה ומבקיע את השני. 2 - 0 למנצ'סטר יונייטד!
אחרי השערים 2 הקבוצות המשיכו במלחמה האדירה שלהם במרכז השדה כאשר קאריק וסקולס היו באטרף על כל כדור.
לאחר עוד התקפה אדירה שהחלה בולנסיה, סקולס השאיר את הכדור לרוני אבל השור לא הצליח להשתלט עליו ברחבה ולכבוד עוד אחד.
דלגליש  עשה חילוף כפול והכניס את קרול במקום בפירינג ואת בלאמי במקום דאונינג ולמעשה החלה לשחק עם 4 חלוצים טבעיים, מה שפתח לחלוטין את המשחק.
לאחר כמה דקות אפשר לומר שהחילוף לא ממש עזר לליברפול במיוחד בגלל ההגנה המצוינת שלנו ודלגליש מכניס את אדם במקומו של קאוט.
המסירות הקצרות שלנו שגרמו להחזקה בכדור גם אם החזקה שלא יצרה מצבים, פשוט הרגה את ליברפול שנראתה נואשת.
בדקה ה-80, ליברפול חוזרת למשחק מכלום. הרמת כדור של אדם לרחבה ופרדיננד לא מצליח להשתלט על הכדור שפוגע בו וסוארז מבקיע מקרוב. 2 - 1 למנצ'סטר יונייטד.
לאחר השער המשחק התחמם כאשר סוארז במחוות מעצבנות מלהיט את הקהל.
בתוספת הזמן ליברפול לחצו בצורה מטורפת על השער שלנו, כולל נגיחה ממטר של סוארז החוצה.

הטוב: ווין אוני חוזר בשני שערים מהירים
הטוב 2: ממשיכים בשיטה של משחק הלחץ והחזקת הכדור
הטוב 3: 11 שחקנים נלחמים עבור הסמל ועבור כבודו של אברה
הרע: סוארז לא לוחץ יד לאברה
המכוער: שוב סוארז

הרכב מנצ'סטר יונייטד:
דה חאה
רפאל, אוונס, פרדיננד, אברה
ולנסיה, קאריק, סקולס, גיגס
וולבק, רוני
ספסל: אמוס, ברבאטוב, פארק, הרננדז, פאביו, קלברלי, פוגבה

 

אתחיל כהרגלי בסיכום המשחק הקודם שלנו בליגה, אותו שיחקנו בלונדון נגד צ'לסי.
משחק הפכפך ומלא בכדורגל משובח, וממשחק כזה צריך לצאת גאים ועם חזה מתוח.
אין עוד קבוצה בעולם כשהיא נקלעת ל0-3 במשחק חוץ, עושה את ה1-3 והיא מאמינה, פשוט מאמינה.
אין עוד קבוצה כזו בעולם, עוד קבוצה שמאמינה שאפשר לחזור מ0-3, עוד קבוצה שהאוהדים שלה רק רואים שער ומריחים את הסנסציה מבלי להתחשב בתוצאה הנוכחית, ווינריות לשמה!
צ'לסי עשתה לנו מה שעשינו להם באולד טראפורד מוקדם יותר העונה.
קבוצת החוץ שולטת בכר הדשא וזכאית לשער אך קבוצת הבית בשלושה מהלכים עושה 0-3.
ההבדל היחיד בינינו לבין צ'לסי בהשוואה הזו זה האופי הווינרי, אצלנו 1-3 מבשר קאמבק בעוד שאצל צ'לסי זה בישר שער ניחומים.
לטעמי, שני פנדלים מוצדקים ועוד נעשה עימנו עוול עם פנדל שלא נשרק על אשלי יאנג ועוד אדום (או עבירה) שלא הוצאו לכיוון לואיז.
אבל, עוול או לא, מה כבר יש להגיד על השחקן נוער החדש הזה שלנו, ראיין גיגס.
פשוט ילד פלא.
טאצ' נהדר- ומה שלוקח לנאני 15 הגבהות לקח לגיגסי הגבהה אחת בול על הראש של האפון והיידה ל3-3.
אז לדעתי לא רק שהווארד ווב לא צ'יפר אותנו אלא אפילו גזל מאיתנו את האפשרות לניצחון.
ועכשיו, לענייננו:

המלחמה על הצפון!

אין מילים לתאר את היריבות המופלאה הזו בין 2 המועדונים המעוטרים באנגליה.
שני משחקים מתוך חמשת משחקי המפתח שנגעתי בהם כבר עברנו.
גרפנו ארבע נקודות מתוך ה-11 שאני רוצה לראות ולהאמין שניקח.
היונייטד מגיעה למפגש ממרומי טבלת האליפויות וגם כשהיא משקיפה ממעלה טבלת הליגה על ליברפול הבינונית אבל את היריבות הזו אין לקחת כמובן מאליו.
ניצחון על ליברפול, ניצחון על נוריץ' ואפשר להרשות לעצמנו תיקו נגד טוטנהאם בטיול הבא שלנו ללונדון ולדעתי אנחנו במקפצה אדירה בדרך להגדלת הפער בכמות האליפויות ל- 20!
מפגש עם כל כך הרבה יצרים, במיוחד אחרי שסוארז הורחק על הערה גזענית ואברה שעתיד להיות הקפטן במשחק הזה...
אבל לא לחיצת היד בין סוארז לאברה היא זו שמעניינת אותי, אלא 3 נקודות בדרך לרמיסת הכבוד האחרון שנותר ליריבתנו מהצפון.
 

We Are The Pride Of All Europe -
The Cock Of The NORTH!!!
 

הפער עומד רק על שתי נקודות ואפשר להאמין כי גם אם הפער יגדל במעט אחרי שלושת המשחקים הקרובים  - זה לא יהיה נורא ואפשר יהיה לקחת את התואר הנכסף.
ליברפול קבוצה אפורה וזה בדיוק הזמן להחזיר את הכבוד שלנו מההדחה מהגביע ולהראות למשקפופר, האוהד סקאוזרים הזה שאין ולא יהיה עוד כמו מנ. יונייטד!
ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):
דה-חאה, אברה, פרדיננד, אוונס, רפאל, קאריק, סקולס, ולנסיה, גיגס, רוני ו-צ'יצ'אריטו.
אז תחייכו חיוך רחב ותאמינו כי בשבת אנחנו עתידים להריח אויר פסגות עד יום ראשון ב19:45 לכל הפחות.
 

U-N-I-T-E-D

 

גורדון טיילור מצפה לראות עם פטריס אברה ולואיס סוארס ילחצו ידיים במשחק.
חלוץ ליברפול לואיס סוארס, השלים את 8 המשחקים בהם לא שיחק לאחר שנמצא אשם על ידי
ועדת הפיקוח העצמית של אגודת הכדורגל, בגלל שהעיר לאברה הערות גיזעניות.
 
המשחק נגד ליברפול אשר התקיים בשבת באולד טראפורד מהווה עימות נוסף בין הקבוצות הגדולות.
טיילור, מנכ''ל איגוד שחקני הכדורגל, סבור כי הזמן להסתכל אל העתיד ולא אל העבר.

גורדון טיילור: "אני מקווה שסוארס ואברה ילחצו ביניהם ידיים, ועם הם כן ילחצו ידיים, אנחנו יכולים להמשיך הלאה. כאשר שסוארס נענש וקיבל את הקנס, הוא המשיך הלאה ולא התרברב עם זה יותר מידי."

מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי נפרדשות בתיקו אדיר ו-6 שערים גדולים כאשר יונייטד חוזרת מפיגור של 3 שערים.
פרגוסון עלה עם ההרכב החזק ביותר והחזיר לשער את דה חאה, יאנג ורוני חזרו להרכב.

מחצית ראשונה
המשחק החל בקצב גבוה של שתי הקבוצות שהיו קרובות לרחבות אחת של השנייה.
המקרה הראשון שצריך לציין היה עבירה על יאנג ברחבה אבל השופט לא נתן על זה פנדל.
2 דקות לאחר מכן וגם וולבק הוכשל על קצה הרחבה ועבירה בטוח הייתה אבל האוורד ווב לא שרק.
יונייטד פשוט נראתה מצוין. צ'לסי לא הייתה רעה אבל היא נראתה אובדת עצות.
הצהוב הראשון במשחק נשלף לעברו של טורס שמרוב תסכול דחף בגסות את אוונס.
בדקה ה-36 , סטארידג' עבר ברחבה את אברה וסטארידג' בעט את הכדור על אוונס ונכנס לשער. 1 - 0 לצ'לסי.
וולבק בשילוב עם רוני הגיע לעוד מצב מקצה הרחבה אבל צ'ך עצר.
ללא ספק לאחר השער יונייטד התעוררה.

מחצית שנייה
בדקה ה-46, טורס הרים כדור טוב לחואן מאטה שהעיף וולה היישר לרשת. 2 - 0 לצ'לסי.
בדקה ה-51, מאטה משחרר כדור חופשי שמוצא את לואיז והנגיחה שלו הולך לפרדיננד שנוגח שער עצמי. 3 - 0 לצ'לסי.
פרגוסון בלית ברירה הכניס את הרננדז במקומו של יאנג.
בדקה ה-58, אברה נכנס חזק לרחבה ומוכשל ע"י סטארידג'. רוני ניגש לבעוט והטיס את הכדור לרשת העליונה. 3 - 1 לצ'לסי.
פרגוסון עשה חילוף נוסף והכניס את סקולס במקומו של רפאל. אין ספק שהוא מנסה לחזור למשחק ולא לשמור על תוצאה.
בדקה ה-69, וולבק נכנס לרחבה לאחר מסירה של וולבק והאוורד ווב שורק לפנדל נוסף אותו ניגש שוב רוני לבעוט וכבש. 3 - 2 לצ'לסי. מנצ'סטר יונייטד חזרה למשחק!
בדקה ה-84, בניוגד לכל הציפיות מנצ'סטר יונייטד חוזרת למשחק בגדול. רוני קביל את הכדור ברחבה וסחט עצירה של צ'ך אבל הכדור הלך לגיגס שהרים טוב להרההדז את הנגיחה לרשת. 3 - 3 ענק!
לאחר השער המשחק חזר להיות פתוח עם נטייה של מנצ'סטר.
בתוספת הזמן חואן מאטה ירה כדור חופשי ממש לחיבורים ודה חאה בזינוק אדיר מצליח להוציא אותו החוצה.


הטוב: כמה אופי בקבוצה אחת!
הרע: בכל זאת, לספוג 3 שערים זה הרבה ולא משנה נגד מי.
המכוער: האוורד ווב שלא ראה 2 פנדלים בתחילת המשחק.

הרכב מנצ'סטר יונייטד:
sה חאה
רפאל, אוונס, פרדיננד, אברה
ולנסיה, קאריק, גיגס, יאנג
וולבק, רוני
ספסל: אמוס, פאביו, פארק, ברבאטוב, פוגבה, הרננדז, סקולס

 

נתחיל בסיכום המחזור הקודם:
המשחק הראשון מתוך החמישה שלטעמי יעידו על זהות האלופה הסתיים והוא האיר לנו פנים בצורה בלתי רגילה.
שיטי שוב איבדה נקודות במשחק חוץ מול קבוצת תחתית ואנחנו ניצחנו במשחק חד צדדי את סטוק משני כדורי עונשין ואמנם אלה היו שני כדורי עונשין אבל בסך הכל אלה היו חצי מכמות העונשין שהגיעו לנו בפועל.
הקבוצה, באולד טראפורד, עשתה את עבודתה על הצד הטוב ביותר ובהמשך המגמה המאוד מעודדת, שיטי שוב איבדה נקודות במשחק חוץ.
והנה, הנה, שוב הפער של השיטי בפיסגה על פנינו מסתכם במאזן שערים טוב יותר וב-0 נקודות.
והנה אנחנו יוצאים לארבעת המשחקים המשפיעים ביותר בעונה הזו:
המשחק הראשון בסשן: היונייטד בסטמפורד ברידג'.

פותחים את הסבב של ארבעת המשחקים החשובים האלה בלונדון נגד צ'לסי בסטמפורד ברידג' ומקנחים את סבב המשחקים בעוד כחודש ימים נגד טוטנהאם בוייט הארט ליין.
כמו שאמרתי בעבר ואומר גם עכשיו, שמונה נקודות מה-12 האפשריות הקרובות ואנחנו במצב יוצא מגדר הרגיל במירוץ אחר תואר האליפות הנכסף.
אך, המשחק הקרוב אינו פשוט בכלל בגלל היריבות בין המועדונים ובגלל שהאיצטדיון הלונדוני הזה אינו מאיר לנו פנים וזה בלשון המעטה.
היונייטד לא יצאה בידה על העליונה בתשעת משחקי הליגה האחרונים בסטמפורד ברידג', שלושה תוצאות תיקו ושישה הפסדים.
וזה בדיוק הזמן להוציא מהאיצטדיון המנחוס הזה שלוש נקודות ולהמשיך את המירוץ הנפלא שלנו (בסגל הכי דליל שאני נתקלתי בו בחיי כאוהד יונייטד) אל האליפות.
אז כרגיל, בואו נאמין ששיטי שוב יקבלו פיק ברכיים ברגעי האמת ושהקצבים התכולים לא יעמדו בלחץ גם נגד פולהאם ושאנחנו נעשה את העבודה המוטלת עלינו.
ההרכב שהייתי שמח לראות במשחק נגד צ'לסי (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):
דה-חאה, אברה, פרדיננד, אוונס, סמולינג, קאריק, סקולס, ולנסיה, גיגס, רוני ו-צ'יצ'אריטו (במערך של 4-2-2-1-1).
 

Come On You Reds
 

היום חוזרים לעונת 2005/2006 אחת העונות החלשות בשנות האלפיים  ולמשחק חוץ מרגיז מול בלקבורן.  צ'לסי שייטה לאליפות שנייה ברציפות ואנו הבטנו מאחור איך המיליונים של אברמוביץ מקבעים את צ'לסי של מוריניו כדבר הגדול הבא.
בעונה זו יונייטד רכשה מספר שחקנים נפלאים : ואן דר סאר[ השוער השביעי במספר שהגיע לאחר פרישת שמייכל האגדי] , פטריס אברה  ,נמנייה וידיץ וג'י סונג פארק שתרומתם עד היום לא מוטלת בספק.
ואן דר סר עמד בשערה של יונייטד לאורך כל העונה בעוד הכוכבים של העונות האחרונות  וידיץ פתח ב 11 משחקים ,ואברה שפתח רק ב 8 משחקים מראים לנו כמה הקליטה בעונה הראשונה לא קלה אצלנו.
הקוריאני הפתיע בעונה זו עם 45 הופעות מתוכם 27 בהרכב הראשון.
בעונה זו פתח הקפטן רוי קין את פיו על היכולת החלשה  של הקבוצה ואי מחויבות השחקנים למועדון ונזרק לסלטיק ע"י פרגוסון.
בתאריך 01/02/2006 יצאנו למשחק חוץ מול בלקבורן כאשר הפער מהמובילה צ'לסי עומד על 14 נק. היה זה מפגש שלישי מול בלקבורן בשלושה שבועות לאחר שהדחנו אותם בחצי גמר גביע הליגה.
 
ההרכב- ואן דר סאר , גארי נוויל, פרדיננד, וידיץ ואברה בהגנה.
קישור:בראון, פלטשר, רונאלדו וריצרדסון
התקפה: רוני וסאהה.
יום קודם החתימה בלקבורן את דיוויד בנטלי והבחור החליט כנראה לפתוח בצורה מרשימה את ההופעות שלו במדי הקבוצה.
בדקה ה 35 כדור חופשי של בלקבורן מ 25 מטרים נהדף בקצות האצבעות ע"י ואן דר סאר לקורה ואת הכדור החוזר בנטלי בועט בין רגליו של ואן דר סר וקובע 0-1 לבלקבורן.
שתי דקות לאחר מכן רוני משחרר בעיטה אדירה מקצה הרחבה, פרידל הודף ולואיס סהאא מחמישה מטרים ממשיך פנימה וקובע 1-1.
בדקה ה 41 נכבש אחד השערים המביכים של ואן דר סאר בשורות יונייטד. כדור חופשי נבעט לכיוון ה 16 , שחקנה של בלקבורן קוצ'י נוגח לתיבת החמש ופרדיננד מחליט להחזיר בנגיחה קטנטנה אחורה
לשוער , שבחוסר תיאום יוצא לכדור שעובר כמובן מעליו ובנטלי שחקנה החדש של רוברס דוחק מקרוב.
פרדינד עוד לא סיים לשאוג על השוער ולהירגע ובדקה ה 45 כדור רוחב של  פוגע בידו של ווסלי בראון וכדור עונשין  מ 11 מטרים נפסק.
לוקאס נייל קובע 1-3 במחצית.
פרגוסון שלח למערכה את ואן ניסטלרוי בדקה ה 54 . שתי דקות לאחר מכן  בנטלי כובש את השלישי שלו והרביעי של בלקבורן , סאביץ קיבל כדור בצד שמאל  העביר בנגיעה מעל ראשו של בראון ובנטלי בעט חזק לפינה הנגדית 1-4 משפיל.
יונייטד יצאה להתקפה מצד שמאל כאשר אברה שולח כדור ארוך ומהיר  לרונאלדו, רונאלדו ניצל טעות בהגנה השתלט על הכדור והוציא כדור רוחב לואן ניסטלרוי .
רוד דחק פנימה וצימק בדקה ה 63 ל 4-2.
חמש דקות חולפות ושוב ואן ניסטלרוי כובש. כדור חופשי של רונאלדו נהדף ע"י ההגנה , אברה החזיר את הכדור לתוך הרחבה שם מצא את עצמו רוד מול השוער וצימק ל 4-3.
נשארו 22 דקות להשיג שוויון אבל פרט להרחקתו של פרדיננד לא נרשמו ארועים נוספים.
 

 
את עונה זו סיימנו עם תואר אחד- גביע הליגה לאחר ניצחון בגמר על מילוול 0-4.

מנצ'סטר יונייטד במשחק פשוט מצוין מנצחת גם את סטוק ומצמקת את הפער חזק בפסגה.
פרגוסון עלה עם הרכב מפתיע במיוחד כאשר בן אמוס בשער והרננדז וברבאטוב בחוד.

מחצית ראשונה
יונייטד עם פתיחת המשחק החלה את השיטה שהיא לומדת במשחקים האחרונים וזה הלחץ מהחלק הקדמי בלי לתת ליריבה לנשום.
בגלל שפארק הוא החוליה החלשה בהתקפה, שיחקנו על ולנסיה מימין.
למרות השליטה, התקשנו להגיע למצבים כנראה בגלל הצפיפות של סטוק והמהלכים הלא מתוכננים שלנו.
סיבה נוספת לחוסר האיומים על השער היא הקצב האיטי שיונייטד נגררה אליו.
ההזדמנות הראשונה הגיעה רק בדקה ה-34 כאשר קאריק החל את המהלך במסירה לפארק ומשם לברבאטוב שהחזיר לקאריק בתוך הרחבה אבל קאריק בעט לא טוב לשער.
בדקה ה-38, סקולס הכניס לרחבה את פארק שבהשתלטות על הכדור הוכשל ע"י פנאנט וקיבל פנדל. הרננדז לקח את הפנדל וכבש. 1 - 0 למנצ'סטר יונייטד!

מחצית שנייה
המחצית השנייה נפתחה כמו שנסגרה השנייה עם לחץ והחזקה בכדור כאשר סטוק נלחמת לחטוף לנו את הכדור.
בדקה ה-53, ולנסיה שהוכנס לרחבה הוכשל ע"י וולטרס. ברבאטוב ניגש לבעוט את הפנדל והבקיע בקושי. 2 - 0 למנצ'סטר יונייטד!
לאחר 11 דקות מפתיחת המחצית, הבמאי הביא לנו נתון מדהים של 83 אחוזי החזקה בכדור.
עם זאת, יונייטד הורידה הילוך מסיבה ברורה.
20 דקות לסיום ואברה שוב הוכשל ברחבה אך לא קיבל פנדל למרות שמההילוך החוזר זה היה פנדל ברור.
פרגוסון עשה חילוף ראשון בדקה ה-73 והכניס את פוגבה במקומו של הרננדז.
פוגבה שרק נכנס נראה פשוט מצוין והיה מעורב ממש בכל מהלך.
בדקות האחרונות של המשחק יונייטד ישבה לסטוק על השער ולא נתנה לה לזוז.
בתוספת הזמן ולנסיה עשה פעולה אדירה בצד ימין אבל מסירת הרוחב שלו לברבאטוב לא נוצלה ע"י הבולגרי שבעט החוצה.

הטוב: שומרים על שיטת המשחק מהמשחקים האחרונים
המצוין: סיטי מפסידה
הרע: פרגוסון עושה סדרת חינוך לדה חאה ולינדגארד?
ההזוי: ברבאטוב העתיק את התספורת החדשה של אנדרסון שניסה להעתיק את זו של נאני שניסה להעתיק את זה של רונאלדו? קוקוריקו!

הרכב מנצ'סטר יונייטד:
אמוס
סמולינג, פרדיננד, אוונס, אברה
ולנסיה, קאריק, סקולס, פארק
הרננדז, ברבאטוב
ספסל: קושצ'אק, גיגס, וולבק, פאביו, רפאל, פוגבה, וו. קין

 

אתחיל בסיכום קליל לאין כדורגל שראינו במשחק הגביע נגד ליברפול.
היה משחק כדורגל קצבי אך כמעט ללא הזדמנויות ממשיות לכיבוש שערים לשני הצדדים וליברפול הראתה הרבה יותר מזל מיכולת ובגלל טעות חמורה של אברה בהגנה גם הצליחה איכשהו לנצח את המשחק בדקה ה-88 וכל מה שקרה מהדקה הזו והלאה לא משנה מאום.
בקלות המשחק הזה יכול היה וצריך היה ללכת למשחק חוזר אבל אני באמת ובתמים שמח שלא כך הם פני הדברים.
לא שאני מאושר מזה שהפסדנו, ועוד לליברפול, אך לו היינו הולכים למשחק חוזר היינו משחקים 4 משחקים גדולים (צ'לסי - ליגה, ליברפול - גביע, ליברפול - ליגה,  וטוטנהאם - ליגה) מתוך ששת המשחקים הקרובים שלנו באנגליה, דבר לא ריאלי וכמעט בלתי אפשרי בהתחשב במצבת הפצועים שלנו וברוטציה הדלה מאוד שלנו.
הייתי שמח לראות את הקבוצה ממשיכה בכל המפעלים (כאשר בעיניי ההדחה מהצ'מפיונס הייתה הבזיונית ביותר, כל שאר ההדחות לא נוראות מידי בעיניי (הן ההדחה מול קריסטל פאלאס בגביע הליגה והן ההדחה מול ליברפול בגביע האנגלי)) אבל זה לא ריאלי בהתחשב במה שהקבוצה עוברת בסגל שלה השנה, לצערי יש גם שנים כאלה.
ועכשיו לצד היותר אופטימי של הכתבה שלי: המשחק נגד סטוק והכניסה לחמשת המשחקים (אולי) הכי חשובים שלנו העונה בליגה.

מסכת של חמישה משחקי ליגה (כשבטווח היונייטד תשחק גם בליגה האירופית נגד אייאקס), המשחקים הקרובים בתאריכים 31/1/12-4/3/12 הינם:
31/1/12 - סטוק (ליגה, בבית), 5/2/12 - צ'לסי (ליגה, חוץ), 11/2/12 - ליברפול (ליגה, בית), 16/2/12 - אייאקס (ליגת אירופה, חוץ), 23/2/12 - אייאקס (ליגת אירופה, בית), 26/2/12 - נוריץ' (ליגה, חוץ) ו- 4/3/12 - טוטנהאם (ליגה, חוץ).
בהחלט חמישה משחקי ליגה ובכללי שבעה משחקים שעתידים לקבוע המון על המשך דרכינו במפעלים המדוברים, הן במירוץ לאליפות והן במרדף אחר גביע אירופי.
כמו שאמרתי בעבר ואומר שוב עכשיו, לעניות דעתי 11 נקודות בחמשת משחקי הליגה הקרובים יקנו לנו מקפצה אדירה בריצה אל התואר ה-20 הנכסף.
לא אתנגד גם להעפלה לשלבים המאוחרים של ליגת אירופה ואולי גם איזו זכייה בגביע האירופי הזוטר הזה, רע זה לא יעשה לנו.
בעונה שבה הסגל שלנו סובל מפציעות חוזרות ונשנות ומבעיה של קוצר ברוטציה, וכשחקן עבר, אני יכול להבין גם אם נצא בידיים ריקות העונה ולא יהיה בזה שום בוז או חוסר גאווה.
זה מראה כי מדובר בסופו של דבר בבני אנוש שנפצעים וחווים לעיתים תקופות רעות אבל אנחנו, מנ. יונייטד, נצא מזה ונמשיך לעשות מה שאנחנו רק רוצים!
המפתח לכל התקופה הקרובה זה ניצחון על סטוק, שלוש נקודות, ולכוון את המבט היישר אל ארבעת משחקי הליגה הקריטיים הנוספים שנשארו לנו אחריו.
במקביל למשחק שלנו באולד טראפורד עם סטוק תשחק היריבה העירונית התכולה והרועשת שלנו בצד הכחול של מרסיסייד נגד אברטון.
אברטון שנלחמת על חייה בליגה נמצאת מעט עם הראש מעל המים, עם כ-8 נקודות מעל הקו אדום אבל בהחלט אי אפשר להגיד שהיא בטוחה והיא זקוקה לנקודות האלה.
אברטון שנמצאת בתקופה לא רעה בליגה, כאשר הפסידה רק פעם אחת בשבעת המחזורים האחרונים בהם ניצחה פעמיים ועשתה ארבע תוצאות תיקו 1-1 מול יריבותיה.
בציפייה שאברטון תצליח לשאוב את שיטי למשחק אפור ובציפיה ש1-1 זו תהיה תוצאת הסיום גם הפעם.
ואנחנו, כל מה שנותר לנו לעשות זה לשים שלושה כדורים ברשת של סטוק, לקחת את מלוא שלוש הנקודות ואולי גם לסגור מעט את הפער בפיסגה ולשבת על הזנב של שיטי כמו שאמר SAF.
ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת הפצועים/הנעדרים העדכנית ביותר):
דה-חאה, אברה, אוונס, סמולינג, רפאל, קאריק, גיגס, ולנסיה, רוני, צ'יצ'אריטו ו-וולבק (במערך של 4-1-2-1-2).
אז שיהיה חודש פברואר יעיל ופורה לכולם בפן האישי ולקבוצה בפרט ואל תשכחו לגרום לדגל האדום להמשיך להתנוסס לו שם גבוה במרומים - כי אנחנו לעולם לא נמות.

We'll Keep The Red Flag Flying High -
Cause MAN. UNITED Will Never Die!