| היום בו הקבוצה מתה ועלו פרחי מנצ'סטר |
|
|
| נכתב ע"י פז לזר |
| ראשון, 01 פברואר 2009 08:20 |
|
כתבה זו מתארת את כל הפרטים הקטנים של אירוע אסון מינכן. תרגום הכתבה היה מדויק ככל הניתן ומפאת כבוד לסובבים את האירוע, בחרתי שלא לתרגם ציטוטים מסויימים ולרשום באנגלית את שמות האנשים ולא רק לתרגם את השמות לעברית. רקע ב-6 לפברואר, 1958 נרשמה טרגדיה בה נהרגו 7 שחקנים של מנצ'סטר יונייטד ועוד 14 אחרים הכוללים עיתונאים שטסו עם הקבוצה. התאונה קרתה בשדה התעופה ריאם במינכן, מערב גרמניה. זה היה אסון שזיעזע את העולם ושינה את הכותרות על כל הגלובוס. מטוס BEA, טיסה 609 זולו יוניפורם הושכרה כדי להטיס את מנצ'סטר לבלגראד כדי לשחק ברבע גמר גביע אירופה נגד הכוכב האדום בלגראד ביוגוסלביה. 38 נוסעים + 6 אנשי צוות היו על המטוס שהתרסק בתחנת התדלוק שלו במינכן.
הטיסה למינכן בבוקר יום חמישי, ה-6 לפברואר 1958, שחקני מנצ'סטר יונייטד היו מעודדים מהתיקו 3 - 3 עם הכוכב האדום בלגראד מהערב הקודם שהעלה אותם לחצי הגמר. זאת עונתם השנייה ברציפות שהם מגיעים לשלב זה. כולם הסתכלו קדימה לכיוון הבית, במיוחד השחקנים והמנג'ר, מאט באזבי שהיו צריכים לשחק מול וולברהמפטון וונדררס ביום שבת.
הקבוצה והמאמנים לוו ע"י מספר עיתונאים וחברים. כולם עלו על הטיסה בבלגראד כדי לחזור למנצ'סטר לפי לוח הזמנים והיו צריכים לעצור במינכן לתדלוק. המטוס הונהג ע"י 2 טייסים, גיי'מס תאין (James Thain) וקן ריימנט (Ken Rayment) שגם הטיסו את הקבוצה לבלגראד.
החלק הראשון במסע עבר בצורה חלקה עם מזג אוויר נעים. מזג האוויר במינכן היה עם ענננים נמוכים, גשם ושלג. בשעה 12:15 (שעון מקומי, או יותר נכון 15:15 שעון ישראל), הם נחתו במינכן על משטח השלג בטרמינל וירדו מהמטוס להתרעננות. חלק משחקני היונייטד אפילו זרקו כדורי שלג על עובד בשדה התעופה בזמן שתדלק את המטוס.
ניסיונות המראה לאחר סיום התדלוק, הצוות והנוסעים חזרו למטוב בטיסה 609 בשעה 13:20 (או 16:20 שעון ישראל), רק שעה בערך לאחר שנחתו וזולו יוניפורם (כך נקראה הטיסה) קרא למגדל הפיקוח לקבלת אישור המראה למנצ'סטר. האישור הגיע ומפקח הרדיו, ביל רוג'רס (Bill Rogers) הודיע למגדל הפיקוח כי הטיסה החלה.
הקפטן ריימנט פתח את המשנה והמטוס החל להאיץ ללא סימנים המצביעים על בעיה כלשהי. פתאום, התראה מאזור המנוע הושמעה וריימנט עצר את המטוס. הבעיה הייתה במנוע ההמראה ( או boost surging, איך שלא תקראו לזה). שני הקפטנים כמובן שלא היו מאושרים מכך וביטלו את הטיסה. מנוע ההמראה עשה בעיות עוד בשלבי ייצור המטוס.
הקפטן ריימונד חווה בעיה זאת בעבר. הוא ידע שצריך לפתוח מנוע זה בצורה איטית יותר ולכן החליט לנסות להמריא שוב. לאחר בדיקות חוזרות של המטוס, הצוות ניסע להמריא שוב. הקפטן ריימונט פתח לאט את המשנק ומטוס החל להאיץ על המסלול. הקפטן תאין עקב אחר פעולות המטוס והבחין בבעיית לחץ ולכן ביטל שוב את הטיסה. הקפטן ריימנט סגר במהרה את המשנקים ובלם את המטוס שוב לאחר שהמטוס עבר חצי מסלול.
החזרה של המטוס לוותה במספר בעיות בגלל השלג שירד. הקפטן ריימנט הרגיע את הנוסעים. בתא הנוסעים, הקבוצה והאורחים הקשיבו באדיקות להודעת ההסבר על כך שיש בעיות טכניות המונעות מהמטוס לחזור לטרמינל לבדיקות חוזרות.
שוב הנוסעים ירדו מהמטוס, רק 20 דקות לאחר הניסיון הראשון. קפה ותה הוזמנו לנוסעים במהרה אך הנוסעים ירדו שמחים והריצו בדיחות. טיסת 609 זולו יוניפורם קיבלה תשומת לב לאחר שני ניסיונות המראה כושלים. מספר אנשים, הכוללים את מנהל שדה התעופה בדקו את האירועים.
ההחלטה לנסות להמריא שוב הגיעה במהרה, בתוך 10 דקות. הקבוצה ושאר הנוסעים עוד שתו קפה בזמן שקראו להם. הנוסעים עלו על המטוס בחוסר חשק והיה מתח באוויר. מנג'ר היונייטד, מאט באזבי (Matt Busby) אמר: "לא היה חשוב כל כך לחזור ולתת קצת מנוחה לקראת המשחק ביום שבת. היינו יכולים לעזוב מחר".
הנוסעים עלו חזרה למטוס בשעה 16:00 (19:00 שעון ישראל). הדלת נסגרה והקפטן ריימנט דיבר שוב בכריזה. הנוסעים קיבלו דיווח שהבעיות הטכניות נפתרו ויעלו במהרה לטיסה. שעת הטיסה עוקבה ב-3 שעות כאשר, עם הפרש השעות בין גרמניה לאנגליה, המטוס צפוי לנחות בשעה 18:00 במנצ'סטר.
הניסיון האחרון המטוס נסע בל מסלול הטיסה במשך 3 דקות עד שהסתיימו כל הבדיקות. הסכם בין הקפטנים קבע כי תאין יבדוק את נתוני המנוע ויכוון את המשנק בעצמו אם יקרה משהו.
המטוס החל להאיץ. במהירות 85 קמ"ש, הקפטן תאין דיווח על תקלה במנוע. בעוד תאין הצליח לפתור זאת, הקפטן ריימנט העביר לשליטת הגהים מכיוון שניתן לשלוט בהגה המטוס עם האצת המטוס. הקפטן ריימנט הרים את את אף המטוס. בינתיים, תאין שחרר את המשנק השמאלי עד שהפסיק לפעול. לאט לאט, מנוע פורט נפתח עד שהגיע לעוצמה מלאה. נתוני הלץ הראו כי הבעיה נפתרה. תאין אישר למגדל הפיקוח שהגיעו למלוא העוצה עם טמפרטורות ולחץ תקינים ולכן חזר לבדוק את המהירות. המטוס המשיך להאיץ באיטיות תוך כדי בקרה על השעונים שאותם תאין לא היה צריך לבדוק. הוא בדק רק את שעון המהירות. במהירות 117 קמ"ש, תאין קרא "V1", שזה אומר שהם הגיעו לנקודת האל-חזור. לא ניתן יותר לעצור והם היו חייבים להמריא.
הקפטן ריימנט כיוון מעט את המטוס כדי להרים את האף בעוד תאין נשאר מרוכז על מהירות המטוס. הקריאה הבאה שלו הייתה במהירות 119 קמ"ש, או "V2" שזה המינימום שצריך להשיג כדי להתחיל להמריא). לאחר שהגיעו ל-V2, קפטן ריימנט הגביה עוד את האף כדי להמריא. המטוס התנהג בשלב זה בצורה טובה. פתאום הייתה צניחה של 5 קמ"ש ובפעם הראשונה תאין דיווח שהוא מרגיש בחוסר תאוצה. הכוח צנח והתאוצה הסתיימה משום שלא היה מספיק כוח. לא היה גם מספיק כוח כדי לנסות לעצור. מנהל הרדיו, רוג'רס העביר הודעה אחרונה למגדל הפיקוח שמעולם לא הושלמה.
המטוס סטה מהמסלול דרך הגדר. המטוס היה במרחק של 200 מטר מסוף המסלול ועבר דרך גדר מעץ ובנוסף הוא עבר דרך בית ועצים שנקלעו בדרכו. ריימנט ניסה בפעם האחרונה להנחית את המטוס אך ללא הצלחה. שני הטייסים היו חסרי תקווה בשלב בזמן שהמטוס נחת בין הבית לעצים. במגדל הפיקוח, הבקרים לא ידעו מה קורה לאחר שרק שמעו את הודעתו האחרונה של רוג'רס.
המטוס פגע בבית. הפגיעה קרעה את המנוע השמאלי וחלק מהזנב. הבית נהרס. אחד מהגלגלים נהרס ונחת בסמוך לכלי רכב ששהה במקו. המטוס נכנס בעץ משמאל לקוקפיט. 100 מטרים אחרי והכנף הימנית נתקעה במבנה עץ ונקרעה. בתוך מבנה העץ הייתה משאית והפגיעה הציתה אותה בלהבות. המטוס המשיך לעוד 70 מטרים לפני שעצר לגמרי. בתוך 5 שניות מקריאות הרדיו לעזרה, נהייתה דממה!
תגובות והצלה קפטן ריימנט האחראי לטיסה שישב בצידו השמאלי של הקוקפיט, נפצע קשה. הקפטן תאין לא נפגע וחזר להכרה במהירות ונתן הוראות להתפנות. מנהל הרדיו רוג'רס גם לא ממש נפצע ועקב אחר ההוראות לכיבוי המתג האלקטרוני שהיה יכול להעלות את המטוס באש. דלת הקוקפיט המובילה לתא הנוסעים ניזוקה. רוג'רס יצא דרך חלון החירום. תאין החל לצאת כמו רוג'רס אך ריימנט לא הצליח לזוז. ריימנט דיווח כי הוא תקוע ולא יכול לצאת. תאין דחף אותו לצאת אך ריימנט דרש ממנו לחזור.
תאין זחל דרך חלון החירום וביצע הערכת מצב. היו מספר שריפות מסביב למטוס. להבות נראו ליד הכנף השמאלית. מה שיותר הדהיג הם הלבות ליד הכנף הימנית שיכלו לפגוע במטען הדלק (500 גלון) מה שהיה מביא לפיצוץ ענק. מחוץ למטוס הצליחו להמלט 2 דיילות שעמדו לצד המטוס - רוזמרי צ'ברטון (Rosemary Cheverton) ומרגרט בליס (Margaret Bellis) אך רוב הנוסעים נשארו בפנים.
תאין ביקש מכולם לפנות את ההריסות. פיטר האוורד (Peter Howard), צלם הדיילי מייל, זחל דרך חור על ידייו וברכיו ואחריו הגיע עוד צלם שעבד איתו, טד אליארד (Ted Elyard). שוער היונייטד, הארי גרג (Harry Gregg) הצליח להמלט מההריסות.
תאין ורוג'רס שלא התעלמו מסכנת ההתפוצצות וחזרו להריסות כדי להביא את מטפה הכיבוי ואמרו שישר אחרי שהלהבות ייכבו הם יחזרו לעזור. תאין השתמש במטפה כדי לכבות את הלהבות ליד הכנף השבורה. הוא ראה דרך החלון את ביל פולקס (Bill Foulkes) יושב במקומו ומזועזע ממה שקרה. תאין קרא לו לצאת אך ביל הסתבך עם חגורת הבטיחות. ברגע שהצליח להתגבר עליה, הוא קףץ דרך חור במטוס ורץ 200 מטר. כשהוא עצר, הוא הסתובב וחזר לספק עזרה.
בתוך דקה, מטפה הכיבוי נגמר. עשן עלה מהמטוס ואש הייתה בכל מקום. רוג'רס, 2 הדיילות, אליארד, גרג, האוורד ופולקס חזרו להריסות כדי לעזור ללכודים בפנים. תאין חזר לריימנט שהיה לכוד בקוקפיט.
בתא הנוסעים, מאט באזבי שיש באחורי המטוס, נפגע קשה בצלעותיו. מלפניו היו שחקניו, בובי צ'רלטון (Bobby Charlton) שהיה ממוטט על הכיסא שלו ועדיין קשור בחגורה ומלפניו היה דניס ויולט (Dennis Violett) שהיה מחוסר הכרה. שניהם היו צריכים עזרה. צ'רלטון חזר להכרה, שחרר את החגורה והצליח לעמוד. דניס ויולט אחריו. מצד שמאל, ג'קי בלנצ'פלאוור (Jackie Blanchflower) היה בחיים אך נפגע קשה מחתך בידו. כל הניצולים היו בקדמת המטוס וקיוו שהמצב כך גם באחורי המטוס.
הם לא ידעו ש-21 כבר מתו. 7 שחקנים, המאמן ברט וואלי (Bert Whalley), המאמן טום קארי (Tom Curry), המזכיר וולטר קריקמר (Walter Crickmer), ו-ווילי סטינוף (Willie Satinoff) חבר של מאט באזבי. שבעת השחקנים היו: קפטון הקבוצה, רוג'ר בירן (Roger Byrne) דיוויד פג (David Pegg) מארק ג'ונס (Mark Jones) ג'אוף בנט (Geoff Bent) אדי קולמן (Eddie Colman) טומי טיילור (Tommy Taylor) ליאם ווילן (Liam Whelan)
8 מתוך 9 עיתונאים: איבנינג כרוניקלס - אלף קלארק (Alf Clarke) מנצ'סטר גורדיאן - דון דיוויס (Don Davies) דיילי הראלד - ג'ורג' פולווס (George Follows) מנצ'סטר איבנינג ניוז - טום ג'קסון (Tom Jackson) דיילי מירור - ארצ'י לדברוק (Archie Ledbrook) דיילי אקספרס - הנרי רוז (Henry Rose) דיילי מייל - אריק תומפסון (Eric Thompson) ניוז אוף דה וורלד - פרנק סוויפט (Frank Swift) האחרון היה אחד מאגדות מנצ'סטר סיטי.
בנוסף מתו גם: טום כייבל (Tom Cable) סטוארד בלה (Steward Bela) מיקלוס בלה (Miklos Bela)
מתוך 23 ניצולים, 15 נלקחו לבית החולים. 6 מתוכם נפגעו קשה: קן ריימנט, מאט באזבי, ג'וני ברי (Johnny Berry), דאנקן אדוארדס (Duncan Edwards), ורה לוקיץ' (Vera Lukic) ואלינר מיקלוס (Eleanor Miklos). 4 מתוכם היו קרובים למוות - אחד מהם היה באזבי שספג פגיעה קשה בצלעות וריאה מנוקבת. מבית החולים נמסר: "אין לנו הרבה תקווה להצלתו".
הידיעות מגיעות למנצ'סטר
החיים נמשכים 13 ימים לאחר ההתרסקות, יונייטד שיחקה בסיבוב החמישי של הגביע האנגלי בבית מול שפילד וונסדיי. באזבי ביקש מעוזרו ג'ימי מרפי שלא טס עם הקבוצה משום שאימן את נבחרת וויילס בדיוק באותו זה להיות על הקווים ואם תרצו, אני מצטט בדיוק את המשפט: "keep the flag flying". מרפי, בעזרת ההתאחדות החתים שני קשרים: ארני טיילור (Ernie Taylor) שהגיע מבלאקפול רק 75 דקות לפני תחילת המשחק, ואת סטן קראוות'ר (Stan Crowther) שהוחתם מאסטון וילה שהיה השחקן היחיד שיכל לשחק בשני קבוצות שונות באותו מפעל.
בתוכניית המשחק נכתב בכותרת "United will go on". יומיים לאחר מכן, דאנקן אדוארדס נפטר. הוא נפטר עקב בעיות בכליה. באזבי התייצב וחזר למשחק הבית הקרוב ב-9 למרץ. הוא הקליט הודעה לאוהדים שנשמעה לקול הדממה באולד טראפורד. באזבי שאל בבית החולים "How are the boys?" ובנו סנדי (Sandy) השיב "They are all right", שזה היה שקר כמובן. הייתה זו אישתו, ג'ין (Jean) שסיפרה לו על הגרוע מכל. אני מצטט בדיוק את מה שאמר: "I came to one day and Jean was there, leaning over me. I said, 'What happened?' She said nothing, so I began to go through the names. She didn't speak. She didn't even look at me. When they were done, she just shook her head."
פציעותיו של באזבי אוחו אך הפחד היה פציעותיו המנטליות: "To be honest, I suppose I wasn't sane. I wanted to die. I felt that, in a way, I might have been responsible. That I shouldn't have allowed us to go the third time. What was so special about me that I'd survived? I was absolutely determined that I'd have nothing more to do with football."
שבוע לאחר מכן, קן ריימנט נכנע לפציעותיו והוא ההרוג ה-23.
מאט באזבי, חזר ב-18 לאפריל - 71 ימים לאחר ההתרסות. יונייטד מאז ניצחה רק משחק אחד מתוך 14 משחקים וסיימה במקום התשיעי. יונייטד הגיע לגמר הגביע ב-3 למאי מול בולטון. מרפי הוביל את הקבוצה למגרש אך כל העיניים היו נשואות לבאזבי שישב על הספסל. פחות מ-3 שבועות לפני האירוע, יונייטד הביסה את בולטון 7 - 2. עכשיו הם הפסידו 0 - 2.
מבחינת הניצולים, גוני ברי וג'קי בלאנצפלאוור לא שיחקו שוב. קן מורגנס בן ה-18 לא חזר ליכולתו ושיחק בליגות נמוכות. אלבקט סקאנלון שספג פגיעה בגולגות בעונה שאחרי והבקיע 16 שערים לפני שעבר לשחק בליגות נמוכות. ריי ווד ישחק רק במשחק אחד אך היה מחליף לשוער ווד במשך 7 שנים. דניס ויולט קבע שיא שערים עם 32 הבקעות בעונת 1959/60 וסיים לשחק מול סטוק סיטי. ביל פולקס היה חלק חשוב בהצלחה של היונייטד באירופה בשנות ה-60. בובי צ'רלטון, בן 20 בזמן ההתרסקות, הפך לאחד השחקנים הגדולים במועדון והחזיק בשיא ההופעות במדי הקבוצה (עד שגיגס עקף אותו).
תמהיל השיחה המלא (בכוונה אין תרגום) ZU = Zulu Uniform; MT: B-line 609, cleared to line up and hold, and here is your clearance, over. ZU: 609, we are abandoning the take off. MT: 609, for your information, we have a car on the runway which will be removed any second. Add a comment |
| עדכון אחרון ב-חמישי, 05 פברואר 2009 23:23 |











