בבית הספר, עמדה בפני ריי קריירה מבטיחה באתלטיקה. הוא היה אצן עם מוניטין ונחשב בעל היכולת לייצג את בריטניה במשחקים האולימפיים. כילד הוא התחרה בתחרויות בין כפרים מקומיים בשביל כסף.
אולם הוא בחר בקריירה ככדורגלן והצטרף לניוקאסל יונייטד בתלמיד צעיר ולאחר מכן לדארלינגטון כמקצוען. מאט באזבי החתימו ב-1949 וכבר בגיל 18 ערך את הופעתו הראשונה באותה שנה נגד ניוקאסל יונייטד במשחק הליגה ראשונה. אולם הוא לא הצליח להכנס להרכב הראשון והיה לאופציה השלישית כממלא מקומו של ג'ק קרומפטון הנהדר ומחליפיו, סוני פיהן לראשונה ולאחר מכן רג' אלן למשך 3 שנים נוספות. במשך הזמן הזה הוא הספיק להשלים את התמחותו במקצוע עתודתו כחשמלאי. הוא שמר על שערם של קבוצת המילואים אך גם הופיע 3 פעמים במילואים כחלוץ מרכזי וכבש 6 שערים בתפקיד זה.

עד 1952 ריי ווד הצעיר נדחף לקבוצה הראשונה והיה המחליף הראשון לקרומפטון. הוא התחיל את עונת 1852 אבל היה לו קשה להזיז מההרכב הראשון את קרומפטון שנחשב לאגדה גם כשהיה אחרי השיא.שבר בכף ידו בעונת 1953/54 דחה את התקדממותו שהייתה כל כך מהירה ונראית לעין, ריי הוזמן לסגל נבחרת אנגליה לטורניר הגמר של הגביע העולמי בשנת 1954 בשוויץ. הפציעה בכף היד מנעה זאת וריי חזר לאגף אבל הוא שיחק יותר מ-100 פעמים באותם 4 שנים. בגלל הזדקנותו של קרומפטון, ריי קיבל הזדמנות בדצמבר 1955 ושמר את מקומו לאורך אותה עונה. יונייטד זכתה באליפות הליגה וריי קיבל את מדליית האליפות הראשונה שלו. כשקרומפטון בסוף עונת 1955/56 ריי ווד היה השוער הראשון.

העיתוי היה נכון בשביל יונייטד שהחזירה את תואר באליפות משנת 1951/52 וריי שהיה שוב מרשים לאורך עונת 1956/57 ,כשיונייטד שמרה על האליפות, הכפיל את סכום מדליות האליפות שלו.

ריי ווד כנראה יזכר כשוער שעמד במרכז אחת התאונות השנויות ביותר במחלוקת בתולדות הגביע האנגלי. הגמר בשנת 1957 ששוחק בוומבלי ראה את יונייטד משחקת טוב מאוד מול אסטון וילה. יונייטד היו פייבוריטים לנצח ולהבטיח את הדאבל הראשון לזכות מנצ'סטר יונייטד. למרות זאת אחרי רק 6 דקות של משחק כתפו של חלוץ אסטון וילה, פיטר מקפרלנד, התקיפה את ריי ווד כשהשוער תפס מסירת רוחב ושברה את עצמות לחייו. ריי שכב מחוסר הכרה למשך כמה דקות וחויב לעזוב את המגרש. בימים אלו לפני שהייתה קיימת אפשרות החילופים ראו זאת פרשנים רבים כתרגיל זול ומלוכלך של וילה ומקפרלנד לזכות בגביע האנגלי. הבלם ג'קי בלנקפלאוור נכנס לשער ויונייטד שיחקה ב10 שחנים. במחצית השניה, ריי חזר ושיחק כקיצוני ימני, הלחי הנפוחה והשבורה שלו הוגנה רק על ידי צמר גפן. הוא היה כנוסע וירטואלי ויונייטד הפסידה 2-1.

ריי ווד היה שוער אתלטי יוצא דופן. הייתה לו זריזות של חתול ומהירות על הקו כמו קליע של אקדח כדי לקחת חלק כדורים מחלוצים שהעזו להכנס לו לרחבה. הוא היה אמיץ לב בתיקוליו, אך אפשר להתווכח על היכולת שלו להסתדר עם כדורי רוחב. בדצמבר 1957 עמדתו של ריי בין הקורות סוכנה על ידי החתמתו של ההבטחה מדונקסטאר רוברס, הארי גרג. הארי היה בן גילו של ריי וברגע שהארי ע מד בין הקורות היה בלתי אפשרי עבור ריי להזיזו משם.

ריי נסע לבלגרד בפברואר 1958 כשוער מחליף להארי. ריי סבל מפציעות ברגל במותן ובראש אך שרד את הטרגדיה במינכן, כמו גם הארי. ריי חזר לקבוצת המילואים אך רבים הבחינו בהססניות במשחקו והיו שמועות על כך שהוא סבל מרעדים. זה היה המחיר שריי שילם.

ריי הופיע רק עוד פעם אחת במדי הקבוצה הראשונה של היונייטד באותה עונה, לאחר היום הארור הזה, לפני שנקנה על ידי מנג'ר צעיר בהאדרספילד טאוון, בשם וויליאם שאנקלי.

ריי ערך מאות הופעות בהאדרספילד לפני שסיים את הקריירה, ועבר בעו שתי קבוצות: ב-1965 בבראדפורד סיטי ועונה לאחר מכן בבארנסלי עד שפרש בשנת 1968.

לאחר קריירת המשחק שלו, לריי הייתה תקופת אימון מוצלחת בקנדה וזמביה ולאחר מכן הוא אימן את לוס אנג'לס וולבס כמו גם היה מאמן השוערים בנבחרת האירית. לאחר מכן הוא היה מנג'ר הנבחרת הקפריסאית ויותר מאוחר היה אימן במועדונים בקפריסין, יוון וכווית לפני שחזר לאימון הנבחרות כשאימן את נבחרות קנייה ואיחוד האמירויות הערביות.

אחרי הכדורגל ריי ניהל עסקי ביגוד ספורט עד לפרישתו בשנת 1990. ריי נפטר מותיר אחריו אישה ושתי בנות, בתאריך ה-7.7.2002 בגיל 71.

סטטיסטיקה:
הופעות בקבוצה הראשונה של היונייטד: 208
שמר על רשת נקייה: 54
הופעות בנבחרת אנגליה: 3

תארים:
אליפויות אנגליה: 1955/1956, 1956/1957
גביע הצדקה: 1952/1953, 1956/57, 1957/58
סגן מחזיקת הגביע האנגלי: 1956/57