חמישי, 09 ספטמבר 2010

מנצ'סטר יונייטד


הבלוג של משה אוחיון
טור: כמה דברים על המשחק מול וולבס PDF הדפסה
נכתב ע"י משה אוחיון   
שישי, 25 ספטמבר 2009 06:51

1. ראיתי שמישהו רשם כאן שהפולני הרשים אותו בשער, מתי בדיוק?
הופעה חלשה של הפולני. משחק רגל שלא קיים בכלל ושבעיקר סיבך אותנו, אחרי 3-4 כדורים שהוא היסס בהם נזכר סוף סוף לצאת לכדור גובה אחד ולקחת אותו, ובכלל נראה כשהפולני בשער לא מרגישים שיש שוער בשער.
לא צועק, לא מכווין, אין לו נוכחות בכלל ברחבה, לא מבין איך הוא בכלל הגיע לרמות האלה.
כן, הוא בנוי כמו מתאגרף(אך לא מנצל זאת למאבקי הגובה), וכן יש לו אחלה אינסטינקטים, אבל חוץ מזה כלום.
זה טוב שהפולני שיחק כדי שפוסטר ינוח קצת ויתאפס על עצמו לקראת הקרב שצפוי בסטוק, אבל לא יותר מכך, הייתי מריץ במשחק גביע הליגה הבא את אחד מהשוערים הצעירים ועל הפולני מנסה להשיג קצת כסף בינואר.

2. גארי נוויל בעוד משחק סולידי וטוב. לא מסתבך עם הכדור, מפעיל המון את נאני, נשאר על הרגליים בהגנה וכשיורד לגליץ' הכדור תמיד נבלם. הייתה לו טעות אחת שהוא לא הגיע טוב לכדור, אבל חוץ מזה, הופעה טובה נוספת לבחור.
שוב, לא בטוח שזה יספיק מול קבוצות יותר חזקות, אבל במשחקי החוץ בשלב הבתים באירופה ובמשחקי גביע הליגה הייתי ממשיך להריץ את הבחור, גם לפני רפאל. מגיע לו.

3. אוונס שוב מאכזב אותי. נכון שהוא צעיר, נכון שקשה לו להתפתח כשהוא בספסל, אבל לאור הדקות הלא מעטות שהוא מקבל בעקבות הפציעות של ריו, והעובדה שמאמן אותו מאמן כמו פרגי, אני מצפה להתקדמות של הבחור.
שוב הוא לא יוצא על שחקני הגנה ונותן להם את החופש לבעוט. אתמול זה נגמר בהזדמנות האמיתית היחידה נגדנו כשהפולני עצר באינסטינק טוב, מול קבוצות אחרות נענש.
שוב הוא לא יוצא קדימה עם הכדור ולא דוחף את ההגנה החוצה.
אני עדיין מאמין שהוויתור על פיקה ונתינת הצאנס לאוונס תוכיח את עצמה, אבל בינתיים חייבים לציין שפיקה עושה את ההתקדמות שאוונס עדיין לא עושה.

4. חבל שלא יצא לנו להתרשם יותר מידי מפאביו. מה שכן, תראו מה רוני מלמד את הילדים, עוברים אותך, אתה גם תעוף אם צריך כדי למנוע מהשחקן להגיע למצב כיבוש.

5. גיבסון ממשיך להשתפר. הביטחון שלו עולה, הוא מנסה למסור מסירות יעילות למרות שיש בהם סיכון גדול יותר לאיבוד כדור, מה שלפעמים שחקנים צעירים פוחדים לעשות (מעדיפים לשחק בטוח). הוא מאיים יותר ויותר על השער עם הבעיטה האדירה שלו, והוא תומך בהגנה בצורה טובה.
חסר לי רק משחק לחץ שלא קיים מספיק אצלו, בטח כשבעתיד הוא יצטרך להתמודד על מקומו עם 2 משחקני הלחץ הטובים בעולם - אנדרסון ופלטשר.

6. נאני, זה מעצבן כמה שיש לו כישרון והוא לא עושה איתו כלום.
שוב ושוב אנחנו מדברים על כך שהוא השחקן הכישרוני במגרש אך לא עושה עם זה כלום.
צעד אחד קדימה שתי צעדים אחורה.
מתסכל מאוד לראות את נאני. עובר שחקנים בקלילות, בעל שליטה טובה בכדור, בעיטה מעולה, מרים מהטובים בעולם, אבל כמעט תמיד משחק לבד ורק לבד, כמעט תמיד מוסר מאוחר מידי, כמעט תמיד עושה את הצעד המיותר.
כל כך חבל, במיוחד העונה כשרונאלדו עזב והשאיר לו את ההזדמנות לקבל הרכב בקבוצה כמו יוניטד.

7. וולבק. הוא לפעמים נראה כל כך איטי. ואז פתאום הוא פותח מבערים, עם יציאה מפחידה מהמקום ושליטה עד יותר מפחידה בכדור הוא פתאום משאיר מאחוריו בקלילות 2 שחקנים.
חייב דקות כדי להתפתח, נקווה שיהיה לו את הצאנס לקבל אותם אצלנו השנה.

8. דה לאט מאוד הרשים אותי. מהיר, חוצפן באופן חיובי וגם בעל רגל ימין בנוסף לרגל שמאל.
טל, אולי תוכל להרחיב קצת על הבחור יותר מהמידע היבש שידוע לנו? באיזה תחומים הוא חזק, איפה הוא צריך להשתפר, מה הרזומה שלו עוד עכשיו, מה הוא צריך לעשות כדי לפרוץ לקבוצה הראשונה?
אני זוכר אותו בניצחון על האל אם אני לא טועה, כבר אז הוא הראה שהוא לא פוחד מכלום.
לצערו הוא על האגף של המגן הטוב בעולם, אבל אני בטוח שאם הוא יהיה טוב מספיק הוא ימצא את מקומו בקבוצה.

עכשיו הפנים למלחמה שצפויה בשבת בסטוק.
 
טור: כמה הערות לאחר בשיקטש PDF הדפסה
נכתב ע"י משה אוחיון   
שלישי, 15 ספטמבר 2009 23:18
משחק בינוני מאוד כשבסופו השגנו ניצחון חשוב שיקל על ההמשך.
ריו, הלוחם הסקוטי, אושה וגיגסי קיבלו מנוחה. גם רוני ואנדרסון יצאו לקראת הסיום כדי לקבל מנוחה לקראת הדרבי הקרוב.
אני דווקא מבין את ההחלטה להעלות את פארק רק כמחליף. אני חושב שפרגוסון בונה על פארק למשחק מול הסיטי עקב העובדה שמדובר בשחקן טקטי נפלא ואחד שיכול לחזור עכשיו בריצה מטורקיה לאנגליה והוא עדיין לא יתעייף.
שחקן מסוגו חשוב מאוד למשחקים כמו הדרבי הקרוב.

כמה הערות:

1. יש לי בעיה מאוד גדולה עם העובדה שאוונס לא יוצא קדימה ולוחץ על שחקנים. פעם אחרי פעם השחקנים הטורקים היום נשארו עם הצאנס לבעוט בחופשיות מחוץ לרחבה. בליגה האנגלית אנחנו נענש על זה בצורה חמורה יותר. כשגם היום ההזדמנות היחידה של בשיקטאש הייתה כשאוונס יצא באיחור, והכדור פגע בו וכמעט נכנס לשער.

2. נאני וולנסיה זה עדיין לא זה. נאני עדיין משאיר את הכדור יותר מידי אצלו, עדיין לא תמיד חושב על הצעד היעיל. ולנסיה עם הרבה מהירות וכוח, אבל חסר לי קצת יותר מחשבה בפס האחרון שלו. לפעמים אני חושב שהוא צפוי מידי, הייתי רוצה לראות אותו מייצר לפעמים איזה הברקה או משהו בלתי צפוי.
והנה משהו שיפתיע אותכם, אני לא בטוח שהבחור הוא לא מהיר יותר מרונאלדו.

3. גארי נוויל עם המשחק הטוב ביותר שלו בשנתיים האחרונות. הנהיג את ההגנה, סגר בצורה מצוינת את האגף, עלה למעלה, ואני גם זוכר שבאחת מהקרנות שלנו כשבשיקטאש ניסתה לצאת למתפרצת הבחור נתן ספרינט מאגף ימין לאגף שמאל וחיפה על החיסרון של אברה עם תאקל נפלא.
יכול מאוד להיות שמדובר בבשיקטאש האנמים, אבל עדיין, מעודד מאוד. לא לדבר על העובדה שרואים שהבחור מדבר המון עם פוסטר ונותן לו המון שקט.
ניסיון כמו שלו פשוט אי אפשר לקנות.

4. פול סקולס. כמו גיגס, הבחור פשוט לא נגמר. יודע גם בגילו להיות במקום הנכון, בזמן הנכון, עם הפעולה הנכונה לסגור משחק. מעטים הקבוצות שמצליחות לגדל גאון כדורגל שהוא יחיד בדורו, אנחנו הצלחנו לגדל 2 כאלה - ראיין גיגס ופול סקולס. שלא יגמר לעולם.
 
טור: זכרונות ילדות PDF הדפסה
נכתב ע"י משה אוחיון   
שבת, 16 מאי 2009 22:28
זה היה אי שם בשנות ה90. הייתי ילד שרק התחיל את האהבה לכדורגל. וכמו כל ילד, הייתי מרדן וחיפשתי להוכיח את עצמי בכל הזדמנות.
אני זוכר את היום הזה כאילו זה היה אתמול. היוניטד שיחקו מול ליברפול בעונה שניוקסאל כבר התחיל לחגוג את האליפות ההיסטורית שלה. כמו כל ילד שגודל בישראל, לא הייתי עד לעבר של היוניטד. הייתי עד למשחק של קבוצה בשם מנצ'סטר יוניטד, שכפי שאבא שלי אמר לי באותו משחק, "לא הולכת לזכות באליפות גם אם תנצח את המשחק מול ליברפול שכן ניוקסאל היא האלופה הבאה של אנגליה". ואני, כמו כל ילד עקשן, התעקשתי שליוניטד כן יש סיכוי. פחות כי האמנתי, יותר כי הייתי חייב להוכיח את עצמי ולהראות לאבא שאני מבין. העניינים התגלגלו וזה נהיה עניין עקרוני בין לבין אבא שלי. אני שמתעקש שיוניטד תקח אליפות, והוא שמתעקש שניוקסאל היא זו שתקח אליפות. לאורך כל העונה עקבנו בציפיה אחרי מהלך העניינים עד למהפך המדהים של היוניטד שלקחה אליפות נגד כל הסיכוים.
במבט לאחור, אותה עונה ואותה סיטואציה הם הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לי. במשך שנים אני תמיד משום מה נתפס לאהדה של קבוצות שנמצאות מאחור, שהם קרובות להצלחה אבל לא באמת מגיעות לשם, יש שיגידו קבוצות לוזריות (הפועל באר שבע, הולנד). באותה שנה אני כילד ראיתי, שוב לאור חוסר הידע בהיסטוריה של היוניטד, את יוניטד כקבוצה כזאת. הטעות הזאת התבררה כטעות המשמחת ביותר שעשיתי בחיים, שכן אני לא בטוח שאם הייתי מכיר את יוניטד כקבוצה שמדלגת בקלילות לעבר האליפות, הייתי מתאהב בה באותה צורה ובאותה תשוקה שהתאהבתי בך לאחר אותה עונה.
 
טור: פלשטר יהיה חסר PDF הדפסה
נכתב ע"י משה אוחיון   
ראשון, 10 מאי 2009 22:14
כמה פלטשר יהיה חסר בגמר. גיגס כקשר אחורי עושה יותר מידי עבירות באיזורים מסוכנים (למזלנו סיטי היו היום אנמים במצבים הנייחים), בנוסף, הוא מרבה לאבד כדורים באיזורים מסוכנים כולל איבוד כדור אחד שבלי התעברות של וידיץ' היה יכול להיגמר בשער של אירלנד.
פלטשר לעומת זאת בעוד משחק מעולה, התחיל את השער השני עם כדור ענק לבארבטוב, עזר בשליטה המוחלטת במגרש. ההגנה שלנו היום שוב הייתה נפלאה. אברה חוזר לעצמו עם עוד הופעה מעולה, וידיץ' פשוט ענק, כשגם רפאל עם משחק מעולה, גם מבחינה הגנתית.
בארבטוב ממשיך להראות משחקים עם מהלכים של גאונות טהורה. הצורה שבה הוא עבר היום את דאן על הקו היא מדהימה, מעטים בעולם שיכולים לעשות זאת. הכדור שהוא הוריד לטבז בגול השני היה נפלא. ובכלל משחק עם מסירות קסומות של הבולגרי.
אבל, מעל לכולם היום, טבז (שנבחר לפי הבנתי לשחקן המצטיין של המשחק). שער נפלא, עוד 2 כדורים לקורה ולמשקוף, הרבה יצרתיות, ויותר מכל הוכיח היום שהוא מדבר בעיקר על המגרש ומוכיח על המגרש לפרגוסון למה הוא שווה כל אגורה שנוציא עליו בקיץ.

נ.ב
הנה מספר תירוצים מוכנים מראש לאוהד סיטי/ליברפול על המשחק היום:
השופט הכריע את המשחק. לא היה בכלל עבירה בגול הראשון. הסיבה שסיטי הפסידה הייתה כי אירלנד לא יכל לשחק אגרסיבי בגלל הצהוב שקיבל, שלא היה צריך להישלף. בכלל, ליוניטד היה המון מזל, כי אם הכדור של רוביניו היה נכנס הכל היה משתנה ולבטח המהפך היה מתרחש. אהה וכמובן, לא שמענו בכלל את אוהדי יוניטד היום, שקט מופתי, היחידים שהרעידים עולמות היו האוהדים האמיצים בכחול. אל תדאגו, אולי ניצחתם אותנו היום, אבל טבז הבקיע את השער האחרון במדי יוניטד, בשנה הבאה הוא יהיה כחול וגאה. וכן, בשנה הבאה, בזכות הכסף, היוצרות יתהפכו והענק יתעורר, תזהרו.
מנצ'סטר כחולה היום יותר מתמיד! למה? כי ניצחנו אותכם לפני יותר משנה באולד טראפורד במשחק שלכם לזכר מינכן, וזה אומר שמנצ'סטר תמיד תהיה כחולה, גם אם סיטי לא יזכו בכלום עוד 50 שנה.
 
טור: צריכים להיות חזקים PDF הדפסה
נכתב ע"י משה אוחיון   
ראשון, 15 מרץ 2009 03:26
לא רוצה להיכנס לניתוחים מקצועים בגלל שלדעתי החולשה הכללית הייתה כל כך גדולה, כשאפילו שחקנים כמו ריו, פארק ורוני שהיו היוצאי דופן בחולשה הכללית, לא הציגו את הרמה הגבוהה שהם יכולים להציג.
בקשר לניהול המשחק של פרגוסון, למעט הכנסת אנדרסון להרכב, והחילופים שהיו מאוחרים, קשה לי להצביע על אשמה מסוימת של פרגי. מי חשב ששחקנים כמו אברה ווידיץ', הטובים בעולם בעמדות שלהם, ישחקו בצורה כל כך חלשה?

אנחנו צריכים להיות חזקים בימים הקרובים. פתאום כל העכברים יוצאים מהחורים שלהם. כל אותם אנשים, שחיכו כבר הרבה זמן לנפילה שלנו, ומדובר בהרבה אנשים בגלל כמות התארים העצומה שאנו לוקחים, יבואו ויגידו דברים כאלה ואחרים.
אותנו זה לא צריך לעניין. נכון, הובסנו היום בבית מול היריבה הגדולה ביותר שלנו, שהראתה עליונות טקטית לכל אורך 90 הדקות וניצחה בצדק, אבל אנחנו עדיין מנצסט'ר יוניטד, אלופי אנגליה, אירופה והעולם.

לדעתי מכאן יש 2 דרכים שהקבוצה יכולה לקחת.
הראשונה היא כניסה לסחרור בעקבות ההפסד. העובדה שוידיץ' לא יהיה ב3 המשחקים הקרובים תקשה על ההגנה, והביטחון של השחקנים שנצבר במהלך השנה הנוכחית והשנה הקודמת לבטח יפגע. צ'לסי עם מאמן חדש נושפים בעורפנו, וגם ליברפול, קבוצה שבנויה המון על מוטבציה ואנרגיות שלא באות בהכרח מהיכולת של השחקנים אלא גורמים מבחוץ, לבטח תקח מהמשחק אנרגיות לעתיד.
הדרך השנייה היא אותה דרך שלקחנו בפעם הקודמת שהפסדנו משחק כמו היום, וזה כמובן ההפסד לסיטי בשנה שעברה. גם אז כולם ניסו לפגוע ולקטול את הקבוצה שהייתה אלופת אנגליה ושיחקה כמו אלופת אירופה הבאה. יצאנו מהמשחק בשנה שעברה מחוזקים, כשאני לא צריך לספר על הסיום המתוק של השנה שעברה.
מההכרות שלנו עם פרגוסון, אין ספק שהוא ייתיחס למשחק כסטירה מצלצלת שאמורה להעיר את השחקנים ולהבהיר להם שהזכייה בתארים השנה לא תהיה טיול בפארק. הביקורת שתבוא על יוניטד בעקבות המשחק תתרום שוב לתיאוריה של "כולם נגד היוניטד" תיאוריה שאני חושב שהיא מאוד נכונה ושפרגוסון לבטח שוב יאמץ כדי לנער את הבחורים.

אני אישית חושב ומקווה שנקח מהסטירה המצלצלת של היום את הכיוון החיובי. למרות שמדובר בהפסד כואב, הוא היה חייב לבוא, ואולי זה עדיף לקבל אותו עכשיו מאשר בהמשך כשלא יהיה לנו זמן להתעשת. 4 נקודות הפרש, משחק אחד ביד, אנחנו פאקינג מנצ'סטר יוניטד, ואנחנו עדיין רוצים, יכולים וצריכים לזכות בכל התארים.
 
מאמרים נוספים...
<< התחלה < הקודם 1 2 הבא > סיום >>

עמוד 1 מתוך 2